 |
נדמה לי שהגישה הנכונה היא להסתייג ולחשוד מראש בכל בחירה שהממסד וזרועו החינוכית (משרד והחינוך הממלכתי) עושים עבורך. אם הממסד החליט שרחל ויונה וולך כן וביאליק לא, לך תתווכח איתם. אם תתעקש סופך שתקבל את אצ"ג ולא את טשרניחובסקי. א. ההעדפה שלנו צריכה להיות למבחר רחב ככל האפשר וזכות בחירה לתלמיד. יתכן שזה מה שיש וביאליק, טשרניחובסקי וכאלו מופיעים במסגרת חופש הבחירה והבת שלך (או ליתר דיוק המורה לספרות שלה) לא בחרו בהם. ב. אם העדר ביאליק נראה לך חור בהשכלה גדול מדי, אתה יכול להכיר לבנותיך את יצירתם. זה לא כל כך clueless כמו שזה נשמע. יש ביצועים של שירי ביאליק ע"י זמרים פופולריים (שלמה ארצי ויהודית רביץ למשל לעניין ביאליק) ואפשר להציע לצאצאים להאזין.
|
 |