בתשובה לעע, 09/07/25 6:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה עלה בדיון על אומנות פלסטית. אבל אני חושב שההגדרה מתאימה במידה מסוימת גם לספרות: אם ספר מסוים הוא כל כך קלישאתי שתוכל למצות אותו לפסקה ולא לאבד שום דבר רציני: אני חושב שיש מספיק שיגידו שהוא לא אומנות. ואם יש ספר שלם שנוצר מפסקה: האם הוא מכיל בתוכו יותר מידע מפסקה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. ספר שהתיאור בגב העטיפה חילופי לקריאתו - אינו יצירת אמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסיף שזה נכון עבור מרבית הסרטים בנטפליקס. ויש לי דוגמה לצד החיובי של ההגדרה- לפני שבוע צפיתי שוב אחרי עשרות שנים בסרט "הכי טוב שיש" ולא נס ליחו. המלצתי לילדה לצפות, וכשהיא שאלה על מה הסרט הייתי חייב להדגיש שתיאור הסיפור1 ממש לא עושה איתו חסד. _____________ 1 סופר ערירי ומיזנטרופ עם OCD מתאהב במלצרית ומצליח לפתח מערכת יחסים גם עם שכנו ההומו. שווה צפיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עד היום לא הצלחתי לשכנע את הילדים שלי לצפות בסרט הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שראיתי את הסרט, אני לא זוכר את שמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שזה קרה לי עם 'רומן רוסי' של מאיר שלו. פעמיים נתקלתי בו והתיאור היה כל כך משמים שלא טרחתי לפתוח אותו. מאז שכן טרחתי, קראתי אותו פעמים רבות והוא מהספרים האהובים עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה הסרט שקיבע את תמונת הOCD במילון שבמוח שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיאלוגים שם לפנתיאון: "אני טובע פה, ואתה מתאר לי את המים!" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |