בתשובה לאריק, 21/07/25 1:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטענה שלי: השאלה ״למה זה טוב?״ היא שאלה קשה לכולם. גם עבור אלה שנדמה להם ומשקרים לעצמם שעבורם זו שאלה קלה יותר כי הם מתחילים מאקסיומה. ההנחה שהמטפיזיקה, שלשיטתך אי אפשר לשאול לגביה ״למה״1, דווקא היא זאת שעוזרת לגישות לא נטורליסטיות לספק הצדקות טובות יותר, היא בעיני טענה משונה. אני יכול להבין את הטענה שהן מאפשרות גישות דוגמטיות יותר שבנקודה מסוימת אוסרת על חקירה, התפלספות ובקשת הצדקות (כי כאילו הגענו לאקסיומה / תאור בסיסי של מבנה המציאות כפי שהיא), אבל אני לא מצליח להבין איך להעמיד את הכל דווקא על מגדל קלפים כל כך רעוע שכזה (שגם הוא, בסופו של יום, תוצר לגמרי אנושי, גם אם הוא מתיימר לא להיות כזה) זה בסיס טוב יותר ל״הצדקה״. יומרה להצדקה והצדקה זה לא אותו הדבר. ________ 1 מתבקש לשאול לגבי זה ״אבל למה?״. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אריק, אם אתה רוצה להשתכנע במה שאביב אומר, שגם מטאפיזיקה לא פותרת את שאלת המוסר אפילו למי שמאמין בה בלב שלם: קח את מה שנראה כמו הפתרון המטאפיזי הכי קל, למי שמאמין באלוהים - הטוב הוא מה שאלוהים אומר או רוצה. דתי ברחוב יכול לחשוב שזו תשובה מצוינת, אבל אם הוא רק יתחיל לגרד טיפה, אופס, דילמת אותיפרון [ויקיפדיה], שגם הוגים דתיים התחבטו בה לאורך המאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. הייתי מוסיף גם את הגיליוטינה של יום. אי אפשר להסיק מסקנות לגבי מה צריך להיות מתוך מה שיש (עם או בלי קשר למטפיזיקה בה בוחרים). זה לא משנה אם אנחנו מגבילים את היש לחומר/טבעי/נטורליזם או אם מוסיפים לתמונת העולם ״דברים נוספים/מעבר״. אי היכולת להגיע מהמצוי לראוי (בלי ״לקפוץ״) תמיד שרירה וקיימת. במילים אחרות, אם מזה שמשהו קיים או מתרחש אי אפשר להסיק לוגית מה בהכרח הוא טוב או רצוי, אז אי אפשר לעשות זאת גם אם מוסיפים בבסיס תאורים מטפיזיים או ישויות על טבעיות. הגיליוטינה של יום לא עושה הנחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה בכל זאת הבסיס לתורת מוסר? אם זו היתה לוגיקה טהורה הרי שלכאורה הפילוסופים היו מגיעים להסכמה מזמן. ומה המהות של אותה "קפיצה" שחייבים לבצע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאין הסכמה בין הפילוסופים וברור (לי) שלא מדובר בלוגיקה טהורה (אבל פילוסופים שונים חשבו אחרת זה מזה). פילוסופיה זה לא גוף ידע מונוליטי עם מסקנות או מוסכמות אחודות. אם אתה מחפש ״מודל סטנדרטי לתורת מוסר״, לא תמצא דבר כזה. תמצא הרבה מודלים שונים ומשונים. כל אחד עם גישות, הנחות (גלויות וסמויות), מושגים ושיטת עבודה המיוחדת לו (או לזרם ספציפי שהוא תלוי זמן/מקום/תרבות). כשמדברים על פילוסופיה אתה צריך להקפיד יותר על משפטים כמו ״עפ״י <הכנס שם של פילוסוף או זרם>״. השאלה ״מה בכל זאת הבסיס לתורת מוסר״ היא לדעתי חסרת משמעות. אני לא מבין מה אתה בכלל שואל. זה כאילו אתה שואל על הכל ועל שום דבר באותו הזמן. אותו צורך ב״קפיצה״ זה לא משהו שהפילוסופים מסכימים עליו. זה נאמר בקונטקסט ספציפי של משהו שאמר מישהו ספציפי (הגיליוטינה של יום). יש כאלה שחשבו שאפשר לבנות תורת מוסר על בסיס אקסיומות וגזירה לוגית (קאנט או שפינוזה, למשל וגם הם עשו זאת בדרכים מאוד שונות) ויש כאלו שטענו שזו יומרה בלתי אפשרית ושזו יומרת שווא לבנות תורת מוסר על בסיס טיעונים רציונליים ושזו בכלל לא הזירה בה מתקוטטות טענות מוסריות (דיוויד יום, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, על בסיס אקסיומות אמרתי שאפשר. וגם ללא טיעונים רציונליים (כלומר מוסר תלוי תרבות או אפילו אבולוציה אם אני מבין נכון) אין לי בעיה. ואם אין שאיפה בכלל לבנות תורת מוסר אוניברסלית לוגית שאינה מהשתיים למעלה נראה לי שהטענה שלי מתרוקנת מתוכן, כי מי שטען לאורך ההיסטוריה שתורת המוסר שלו היא אבסולוטית החזיק ממילא בהשקפות מטפיזיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שהבסיס לתורות מוסר המבוססות על מטפיזיקה הוא מוצלח או לא. אני אומר שהוא יכול להתקיים. מה שאני לא מבין זה איך אפשר לייצר בסיס לתורת מוסר ללא מטאפיזיקה. השאלה שלי היא איזו תורת מוסר שאין לה בסיס דוגמטי (אם חופרים מספיק עמוק) אפשר לבנות בכלל? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |