 |
יש משהו מפתיע בצפייה בVejxKnF3eyvU ראיון של מאי גולן אצל פירס מורגן.
א. קשה להמליץ על צפייה בראיון. לצופה הישראלי זה די משעמם וצפוי מראש. אבל מנקודת מבט חיצונית יש כאן הפתעה מסויימת.
ב. הצופה הבינלאומי שאינו מתעניין יתר על המידה, יתרשם שהשרה אינה חכמה מאד והיא מאד לא אמינה. אבל אותי למשל הפתיעה האנגלית הטובה. אמנם ראיתי כותרות על אנגלית רצוצה, אבל האנגלית שלה מכל מקום, טובה משלי (אם כי צריך לציין שהמעביד שלי הרבה פחות נדיב בהזדמנויות לצחצוח האנגלית מאשר המעביד שלה). בסטנדרטים של הגרנדמייזר מדובר באנגלית אוקספורדית.
ג. קשה להבין מה ראו אנשי השרה להתהדר בראיון או מה הרויחה ההסברה הישראלית מן הראיון הזה (פירס מורגן וצוותו עושים עבודה טובה). אבל ההפתעה היא שהשרה מאי גולן מתגלה כטיפוס המאד נפוץ של שרים לא ישרים ולא אמינים. אבל זה טיפוס די נורמלי במרחב הזה. היכן הקריקטורה הבהמית שהתרגלנו אליה בתקשורת הישראלית? ניכר שהשרה בהחלט מסוגלת להציג מצג של אדם מן השורה (מין שמן זית זך מסוג השר לענייני ספורט זוהר). מדוע היא נמנעת מחשיפת הפן הזה שלה בפני האלקטורט שלה?
ד. ההשערה שלי היא שהסיבה לכך היא העובדה שנבחרי הליכוד יודעים היטב שליבת המצביעים שלהם מורכבת מאידיוטים נבערים. הדרך להשיג את קולות האספסוף הזה אינה באמצעות הצגת כישורים ותובנות מרשימים, אלא באמצעות וולגריות ופרובוקציות המדברות ללב המצביע הלא רציונלי.
ה. אני מאד מזדהה עם הרצון לראות את הליכוד נגרר דרך הביבים של התבוסה, כמו מפלגת העבודה. אלא שהדרך לכך אינה עוברת בשכנוע והסברים שכלתניים. הדרך לכך עוברת בכך שסופסוף ימצא צוות המוכשר בצדדים היותר טכניים ופסיכולוגיים של מערכת בחירות ודינמיקה של המון. הדגל שצריך להרים אינו חטאי ומחדלי העבר אלא ביסוס ההיפותזה של התבוסה הצפוייה לליכוד. לא רק לא ביבי אלא רק לא ליכוד. וצריך לזכור שמי שאינו מעיז גם לטעות, בד"כ אינו מנצח!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות