בתשובה להאייל האלמוני, 22/08/25 0:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"רמפול" היתה נהדרת בעיני. כללית, קשה לדעת אם סדרות שמאד אהבתי היו טובות אבסולוטית או שאהבתי אותן רק על רקע השיממון הכללי של הערוץ היחיד ובשל היותן חוויה ראשונית למדי1. מעניין מה ארצ'י בנקר היה עושה לי היום, ואולי אטרח לבדוק את זה. אל תעצרו את נשימתכם עד לדיווח אלא אם אתם מתאמנים בצלילה חופשית. _________ 1- את הקומדיות הישנות של צ'רלי צ'פלין, לורל והרדי, באסטר קיטון, הרולד לויד וכל החב'רה הטובים ההם ראינו בתור ילדים וממש בכינו והתגלגלנו על הריצפה מרוב צחוק. זאת היתה חוויה שלפחות עפ"י מה שאני זוכר ממנה לא הצלחתי לשחזר בחיי הבוגרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מילולית נפלתי מהכסא מרוב צחוק בשני מקרים שאני זוכר: ב"סרט אילם" של מל ברוקס בשנות העשרה שלי הסצנה של האבירים עם ליזה מינלי שגם עכשיו בצפיה חוזרת גרמה ללסת שלי לכאוב. וב"עלילות משה בעיר הגדולה" בשנות השלושים שלי בסצנה שטל פרידמן עושה את המורה צפדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכרתי את סצינת האבירים. עכשיו חייכתי חיוך רחב בעשר השניות הראשונות במסעדה, ואז זה נמשך עוד שלוש דקות שבהן השתעממתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר את כל החבר'ה הטובים שהזכרת ושהם בהחלט הצחיקו אותי בתור ילד (בעיקר הרולד לויד). יש לי זיכרון של כל המשפחה שלי צופה ב"התזמורת" עם ג'וליאן שגרן וספי ריבלין וכולם פשוט לא מסוגלים להפסיק לצחוק. מצאתי את זה לפני כמה זמן ב-YouTube. מצחיק, אבל לא כמו שזכרתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי שבשנות העשרה המוקדמות שלי צחקתי כמו משוגע ב"מה חדש חתלתולה". בכלל מאד אהבתי את ההומור של וודי אלן המוקדם, לפני שהפך להיות פילוסוף (מה שהיה, לדעתי, פשע נגד האנושות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי, אבל הקאסט מטורף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |