 |
עוד פרטים ב ynet
בכל מקרה, הכותרת גרמה לי לפנות אל ציאט גיפיטי ולשאול אותו. הוא לא התרשם שזה ריאלי.
""" הוושינגטון פוסט דיווח היום (ראשון) על תוכנית לשיקום רצועת עזה ש"מסתובבת" בתוך ממשל טראמפ, ומבוססת על הבטחתו של הנשיא דונלד טראמפ "להשתלט" על הרצועה - ולהפוך אותה לאזור נאמנות שינוהל על-ידי ארצות הברית למשך עשר שנים לפחות. במהלך הזמן הזה, כך התוכנית, תהפוך הרצועה לאתר נופש תיירותי נוצץ ולמרכז ייצור טכנולוגי והייטק. התוכנית שפורסמה ב"פוסט" מציגה חזון דומה מאוד לזה שנחשף ב-ynet במאי שבשנה שעברה, תחת הכותרת "עזה 2035". כעת, נראה שמותגה מחדש תחת הכינוי "GREAT Trust" - ראשי תיבות של Gaza Reconstitution, Economic Acceleration and Transformation Trust.
המסמך בן 38 העמודים מתאר פינוי זמני של כל תושבי עזה - יותר משני מיליון איש - דרך "עזיבה וולונטרית" שלהם למדינה אחרת, או למתחמים סגורים ומאובטחים בתוך הרצועה בזמן השיקום. בעלי הקרקעות יוכלו לקבל "אסימון דיגיטלי" מטעם קרן הנאמנות, בתמורה לזכויות הפיתוח מחדש של נכסיהם. ניתן יהיה להשתמש באסימון למימון חיים חדשים מחוץ לעזה או להמירו בעתיד לדירה באחת משש עד שמונה "ערים חכמות, מונעות בינה מלאכותית" שייבנו ברצועה. כל פלסטיני שיבחר לעזוב יקבל מענק במזומן של 5,000 דולר וסבסוד עבור ארבע שנות שכירות מחוץ לעזה, וכן אספקת מזון לשנה.
התוכנית מעריכה שכל אדם שייצא מעזה יחסוך לקרן כ-23,000 דולר לעומת העלות של דיור זמני ושירותי "קיום בסיסי" במתחמים הסגורים למי שיישאר. שמה הרשמי של הקרן החתומה על המסמך כאמור הוא GREAT Trust ("האמון הגדול"). לפי הוושינגטון פוסט, היא פותחה על ידי חלק מאותם ישראלים שהקימו והפעילו את קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF), שמחלקת כיום מזון ברצועה בחסות ארצות הברית וישראל. התכנון הפיננסי בוצע בידי צוות שעבד אז עבור חברת הייעוץ Boston Consulting Group (BCG). בבית הלבן סירבו להגיב לדיווח, וחברת BCG מסרה שהעבודה על התוכנית לא אושרה באופן רשמי - וששני שותפים בכירים שהובילו את המודל הפיננסי פוטרו לאחר מכן.
ביום רביעי קיים טראמפ פגישה בבית הלבן כדי לדון ברעיונות לסיום המלחמה ובמה שיבוא אחריה. בין המשתתפים היו מזכיר המדינה מרקו רוביו, השליח הנשיאותי המיוחד סטיב וויטקוף, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, שהתבקש להביע את דעתו על עתיד עזה, וכן ג’ארד קושנר, חתנו של טראמפ, שניהל את רוב יוזמות מדיניות המזרח התיכון בקדנציה הראשונה שלו ויש לו אינטרסים פרטיים נרחבים באזור.
לא פורסם סיכום רשמי או החלטות מדיניות מן הפגישה, אם כי וויטקוף אמר ערב קודם כי לממשל יש "תוכנית מקיפה מאוד". לא ברור אם תוכנית GREAT Trust היא זו שעומדת לנגד עיניו של טראמפ, אך לפי שני גורמים המעורים בפרטים, חלקים מרכזיים בה עוצבו במיוחד כדי להגשים את חזונו של טראמפ ל"קוֹט ד'אז’ור של המזרח התיכון".
החלק המפתה ביותר בתוכנית הוא שהיא נטענת ככזו שאינה דורשת מימון ממשלתי אמריקני, ובמקביל מציעה רווחים ניכרים למשקיעים. בניגוד לקרן GHF השנויה במחלוקת ולעיתים גם נטולת המזומנים, שמשתמשת בקבלני ביטחון פרטיים אמריקאים חמושים כדי לחלק מזון בארבע נקודות בדרום עזה, התוכנית החדשה "אינה מבוססת על תרומות" - כך לפי המסמך. במקום זאת, היא תמומן על ידי השקעות ציבוריות ופרטיות ב"מגה-פרויקטים" – החל ממפעלי רכבים חשמליים ומרכזי נתונים ועד לאתרי נופש על חוף הים ומגדלי דירות.
התוכנית החדשה שפורסמה היום נראית כהרחבה של זו שפורסמה לפני כשנה ב-ynet. המצגת ממאי 2024 נפתחה תחת הכותרת "ממשבר לשגשוג - תוכנית לטרנספורמציה של רצועת עזה מגרורה איראנית לציר המתון", בזהה לזו שפורסמה ב"פוסט. בשני המקרים מוצגות תמונות שמשקפות חזון אוטופי לרצועה, שנראית בהם כחבל ארץ ירוק ומשגשג, עם מגדלים ומרכזי עסקים, בניגוד לחממת הטרור שהייתה בעשרות השנים האחרונות.
בשני המקרים מוצגת המטרה כ"עזה משגשגת, כחלק מארכיטקטורה אזורית אברהמית", בצל הסיכון: "עזה היא מוצב קדמי איראני שמשבש את הארכיטקטורה האזורית המתונה, מחבל בשרשרות האספקה המתהוות מהודו דרך המזה"ת לאירופה, ומסכל כל תקווה מדינית פלסטינית עתידית". ההזדמנות, נכתב: "עזה שגשגה בעבר כצומת בין שתי דרכי מסחר עתיקות - דרך הים (מצרים-עזה-בבל), ודרך הבשמים (הודו-תימן-סעודיה-אירופה). היא יכולה לשוב ולשגשג במרכזה של ארכיטקטורה אזורית מתונה".
שתי התוכניות מציגות כמה שלבים לאורך העשור הקרוב בדרך לממשל פלסטיני עצמאי בטווח הארוך, כשהשנה הקרובה מתוארת ככזו של מאמץ המוניטרי והעשור הקרוב כ"שלב מעבר" רב-מדינתי. עם זאת, המסמך החדש מציג גם את המעורבות של GHF - ואף כולל בתוכו שלב שבו הקרן תתכנס תחת כוח ביטחוני חדש - ותאמן תושבים פלסטינים כך שיישתלבו בהדרגה בכוחות הביטחון. התוכנית החדשה כאמור מציגה את התמריצים לעזיבת העזתים את הרצועה, אך גם תוכניות כלכליות מפורטות עבור התעשיות שיוקמו. בין היתר, מתוארות הקמת מפעל של יצרנית הרכבים החשמליים טסלה ברצועה, יצירת קווי רכבת לרחבי המזרח התיכון, בניית ענף תיירות נרחב, יצירת רשת בתי חולים והקמת נמל מסחרי. """
|
 |