![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את לארי סנדרס אהבתי וסלדתי ממנו בו זמנית. הוא היה לדעתי מהסנוניות הראשונות של הגל העכור שאחר כך שטף את הקומדיה האמריקאית של להצחיק דרך מבוכה. לא רק מבוכה של הדמות הקומית אלא בעיקר מבוכה של הצופה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש בזה משהו. אני שונא להיות נבוך כצופה, זה ממש מדכא צחוקים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לשמחתי המונח "קרינג"' שגדל בפופולאריות שלו ב 2012-2016 מתאר את הסיטואציה כהוויתה. לא עוד "סרטי קרינג"'! | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |