 |
|
 |
||
|
||||
 |
"לא נשכח את העוול שעשו לאנשי ימין בהאשמה קולקטיבית ברצח יצחק רבין."- סוג פאסיב-אגרסיב שפושה בימין. ברצוני לחלוק איזה הרהור שעבר בי על הקשר בין כסילות להשכלה ועל הנזקים של חיים בתוך תיבות תהודה. שמעתי את המוזיקאית והעיתונאית קרני אלדד (הנכדה של פרופ' ישראל אלדד והבת של ד"ר אריה אלדד) פולטת איזו איוולת מופרכת על תמיכת השמאל הליברלי בסטלין. כנראה שאנשים משכילים ו/או תרבותיים שהם גם קנאים משתמשים בידע שלהם באופן חד-מימדי כדי לאשש את דעותיהם הקדומות. אדם משכיל שהוא גם חכם היה נמנע מלהשתמש בקלישאות כאלו בלי הקונטקסט. אילו סבה היה חי הייתי ממליץ לה לשאול אותו על נתן ילין מור ומפלגת לוחמי הלח"י שלו. אני לא יכול לתאר את ג'ורג' אורוול כשמאל ליברלי (מפני שהוא היה שמאל ממש קיצוני) אבל תומך של סטלין, הוא ממש לא היה. הדוגמה הזו באה להוכיח עד כמה האמירה של אלדד היא במקרה הטוב כסילות מלומדת. "האשמה קולקטיבית"? אולי כדאי שהטוענים ילכו אצל רוה"מ. הוא יסביר להם את ההבדל בין אחריות לאשמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו רבים וטובים אחרים, בתחילת שנות השלושים אורוול אכן האמין בסוציאליזם ותמך בברה"מ ובסטאלין כמחסום בפני הפאשיזם. מלחמת האזרחים בספרד, בה נפגש עם כוחות סטאליניסטיים וראה מקרוב על מה מדובר, ריפאה אותו, ובהמשך הוא כתב, כידוע את "חוות החיות", וגם את "1984" שלא ממש תומך בדיקטטורות, וגם אם הנבל נקרא נפוליאון ולא סטאלין, חוץ מהגב' אלדד כל אחד יודע למי התכוון. לעומת אורוול, חלקים לא קטנים מהתנועה ציונית לא מיהרו להתנער משמש העמים, וחלקם המשיכו לתמוך בסטאלין ובברה"מ אפילו אחרי שמרדכי אורן - אחד מראשי מפ"ם - נשלח בצ'כיה למאסר בן 10 שנים בעוון ריגול כביכול לטובת ארה"ב. הביביסטים לא מתים, הם רק מתחלפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורוול אדם מעניין. הבאתי את אורוול כדי להציג את ה"כסילות המלומדת" של הטענה על תמיכת השמאל הליברלי בסטלין. מה זה השמאל הליברלי ומי בדיוק שם תמך בבריה"מ או בסטלין? הסתייגתי קצת מהתיאור של אורוול כשמאל ליברלי מפני שקראתי איפושהו שהוא היה חבר באיזו מפלגת שמאל קיצונית וקיקיונית. אבל עכשיו כשבדקתי מתברר שטעיתי. מפלגת הלייבור העצמאית, שלה היה נאמן, אכן היתה מפלגת לווין קטנה של הלייבור, אבל דווקא מן הצד הליברלי (סוג של מר"ץ בסקוטית). הנה כי כן אורוול דווקא שמאל ליברלי פאר אקסלנס. אני לא חושב שאורוול אי פעם תמך בבריה"מ או בסטלין (ואפילו באופן שבריטים רבים תמכו בבריה"מ אחרי 1941). "מחווה לקטלוניה" האנטי-סטליניסטי הופיע ב-1938 לערך. אורוול הצטרף בספרד ללוחמי מפלגת ה-POUM. זו אכן היתה מפלגה מרקסיסטית, אבל ממה שאני זוכר מן הספר, הם היו שייכים לזרם האנרכו-סינדיקליסטי. הם התנגדו לכל שלטון מרכזי וטענו שהשלטון צריך להיות בידי מועצות עובדים מקומיות. סוג של דמוקרטיה ישירה קיצונית. לוחמיה של המפלגה הזו ובהם אורוול, נרדפו ע"י המפלגה הקומוניסטית הסטליניסטית ששלטה מאחורי הקלעים בממשלה הרפובליקנית ובפרט בברצלונה המהפכנית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |