![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה לי שזה יותר מדבר אחד. בפוליטיקה האמריקאית זה נראה כמו הקלסיקה של להתחיל עם קבוצת המיעוט הקטנה והחלשה יותר כדי לנרמל את ההתעמרות והדה-הומניזציה למיעוט לפני שעוברים לקבוצה קצת יותר גדולה ופחות חלשה, וכבר היו דברים מעולם, וגם הם יעברו דרך הומואים ומוסלמים לפני שיגיעו ליהודים. במקרה של רולינג או דייב שפל זה נראה כמו יותר כסף משכל ומנטליות של התחפרות והקצנה ככל שהביקורת גוברת. דמיין את עירית לינור אם הספרים שלה היו הצלחה מסחרית בכמה סדרי גודל יותר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עירית לינור היא דוגמה מצויינת. הגב' פשוט עברה מחנה ובקרוב נראה אותה מפרישה חלה ומשתטחת על קברים. אצל ג''ק רולינג זה משהו אחר. יש לה טענות בנושא אחד ספציפי. הטענות שלה אינן מצוצות מן האצבע, אלא נראות כמו שיגעון לדבר אחד והפיכת השולי לעיקר. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |