בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/10/25 11:55
שתיקת הכבשים 782374
למי תודה:

דבריו של יואב זלמנוביץ', בנו של החטוף אריה זלמנוביץ' ז"ל, אתמול בערב בכיכר החטופים:

"אתם האנשים החשובים ביותר בעולם.
אני מרגיש צורך לומר תודה 💛
כשנחתמה העסקה החלטתי לא ללכת לעצרות עד שישובו. אבל אני מרגיש צורך לומר תודה.
אתם האנשים החשובים ביותר בעולם.
אתם ועוד אלפים שיוצאים ועומדים, זועקים.
זועקים כל שבוע. ויש כאלו שכל יום.
אתם האור בתוך האפלה שמתפשטת לכסות אותנו, את דרך החיים שלנו.
דרך החיים שמאפשרת לנו לחיות זה לצד זה. בני אדם שונים ומגוונים ברעיונות, מסורות ואמונות.
אתם זועקים לממשלה החולה את הדרישה להוציא את אהובינו בני הערובה.
אתם זועקים להפסיק להקריב את בנינו ובנותינו במלחמה ללא תכלית. זועקים להחזיר את השפיות. אתם גיבורים.
תודה.

הערב, לפני שובם של אהובינו, נקווה שכל החיים חזקים מספיק להשתקם. נקווה שהמשפחות שלהם ימצאו את הכח ואורך הנשימה לתמוך בהם.
נקווה שמשפחות אשר יקברו את יקריהם אחרי חודשים של המתנה אכזרית, ימצאו מרגוע מסוים.
אני עדיין לא יודע מה אני מרגיש. ומה ארגיש אחרי שנקבור את אבא.

אחרי כל זה- שובם של החיים וקבורת החללים, נוכל, נצטרך להסתכל קדימה. כיחידים וכמדינה.
נגמר לנו אשראי הנמנום.
חובתנו לעשות, להשפיע, ליצור."

ואני אוסיף בנימה זאת תודה כאן לכל מי שיצאו לככרות ונאבקו והשפיעו וזעקו את זעקתם של החטופים במאות אלפים שהגיעו עד לנשיא טראמפ (שסיפר על כך במילותיו שלו), והבהירו לו מה עם ישראל רוצה, בניגוד למה שהממשלה שלו רוצה.
כל אחד מאיתנו שהשתתף במאבק תרם לשחרור החטופים יותר מממשלת ישראל שרק עכבה ועכבה והפקירה אותם שם.

כל הכבוד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים