 |
אני מציע פרשנות פיזיקלית לתהייתו של אביב > ׳האם אתה בעצם טוען שהימין השפוי בוחר לכנסת את הימין הלא שפוי?׳ שכן באותו יחס, נרשה לעצמנו גם לשאול, ׳האם השמאל השפוי בוחר לכנסת את השמאל הלא שפוי?׳ התוצאות יהיו זהות לדעתי כי השדות הפוליטיים מתנהלים בעידן פוליטיקת הזהויות בדומה לשדות המגנטים ; שני הגושים מימין ושמאל 1 הם הכוחות החזקים המגדירים את השדה הפוליטי, את הכוח החזק ביותר בשדה הפוליטי. כדי לאבחן את המצביע, מספיק רק לבחון את מסלולו על קווי השדה שהם כאמור קווי הזהות והנאמנות המייצגים גם את ׳טבעו׳ על הקו. הנאמנות הגושית בדומה לכח המגנטי גורמת למפלגה - הכפופה לגוש - או למצביע - הכפוף גם למפלגה אבל מעל לכל לגוש - להימשך באופן בלתי נשלט אל הקוטב הפוליטי שלו. הדחייה בין הקטבים (ימין ושמאל) היא כה חזקה, שהיא דוחפת למעשה את ׳המרכז׳ הרחק מהמרכז. המפלגה ה"שפויה" אינה יכולה יותר להתמקם במרכז השדה, כיוון שהיא תחוש מיד את כוח המשיכה הבלתי נשלט של הקוטב הגושי. המפלגה בעידן הדו גושי, עוברת תהליך מגנטיזציה ומיישרת עמדות עם הקוטב הגושי גם אם זה כרוך בהדגשת עמדות הקיצון, וזאת כיוון ששם עוצמת השדה היא החזקה ביותר : ככל שהמפלגה מתקרבת למרכז (כלומר, מנסה להיות מתונה יותר או "שפויה"), כך כוח המשיכה מהקוטב הגושי שלה נחלש, מה שמסכן את קיומה על ידי בריחת החלקיקים האלקטורליים לקווים שלדעתם מייצגים אותם יותר. בפעולה זאת הם מבהירים שהם אולי עדר לגושים אבל לא עדר לקווים. מן נחמה מוסרית שבטית.
—-
1 דעתי הישנה - והנוספת היא כאמור, שאנחנו אולי נדמים כחברה פוליטית מגוונת במפלגות ודעות, אבל בפועל החברה הישראלית היא חברה פוליטית דו-גושית במובהק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות