בתשובה לאח של אייל, 06/11/25 12:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מקור """ קצין בכיר במטה הארצי ששוחח עם N12 אמר כי מאחורי הקלעים של פרשת הפצ"רית התרחש ניסיון חסר תקדים "לבצע הפיכה משטרית", בעקבות מאמצים למנות את השופט אשר קולה לעמוד בראש צוות החקירה – תוך עקיפת בג"ץ - כך פרסמנו הערב (שישי) באולפן שישי. לדבריו, היוזמה למנות את קולה נועדה "להתנער מהפיקוח של בג"ץ" ולהעביר את סמכות ההכרעה לגורם שנבחר באופן פוליטי. "ניסו לעשות כאן מחטף", אמר הקצין. "זה היה הניסיון הכי ממשי לביצוע הפיכה משטרית. אבל המפכ"ל דני לוי, ראש אגף החקירות והמודיעין תנ"צ בועז בלאט והיועץ המשפטי למשטרה תנ"צ אלעזר כהנא – מנעו בגופם את המהלך הזה". לדברי אותו גורם, שר המשפטים יריב לוין ניסה להוביל מהלך שבו שלושת הקצינים יוותרו על עמדת בג"ץ ויאשרו את מינויו של קולה, אך נתקלו בהתנגדות נחרצת: "הם אמרו לו בצורה חד־משמעית: 'חברים, בג"ץ – רק בג"ץ. אנחנו לא מקשיבים לאף אחד כרגע, רק לבג"ץ'. יריב לוין ניסה לגרור אותם למצב שבו הם יגידו 'לא לבג"ץ אלא אשר קולה'. אם זה היה קורה, זאת הייתה הפיכה של ממש – הפיכה פר אקסלנס. כי ברגע הזה הייתה מסתיימת הדמוקרטיה". לדבריו, זו הייתה "הנקודה הכי קרובה לדריסת המשטר הדמוקרטי ולשבירת השיטה", אך שלושת הקצינים עמדו בלחצים העצומים מצד הדרג הפוליטי. "הם בלמו בגופם את הניסיון לשנות את הסדר החוקתי במדינה," אמר הקצין. "": בהמשך תיאר את השתלשלות האירועים: "אשר קולה דרש חומרים ומסמכים, רצה 'להיכנס לאירוע' עוד לפני שבג"ץ הכריע. אבל אחרי שהשלושה אמרו לו לא, הוא עשה פליק־פלאק והודיע שימתין. אז למה בכלל דרשת את החומרים? אם בג"ץ יחליט בסופו של דבר שקולה יעמוד בראש הצוות – ברור שכולם יצייתו, אבל עד אז ההחלטה היא רק של בג"ץ". הגורם סיכם באמירה חריגה: "זו לא המשטרה של בן גביר. זו משטרה אחראית שפועלת לפי שלטון החוק. אתמול, שלושת האנשים האלה – דני, בועז ואלעזר – עמדו כחומה בצורה מול ניסיון להפוך את המשטר. הם מנעו הפיכה משטרית במדינת ישראל". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היו צריכים לקחת ית זה עוד צעד קדימה ולהביא למעצר שר בישראל שדורש להפר את החוק במכתב רשמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הם לא. עשו את העבודה שלהם וחיזקו את שלטון החוק. סמכויות המשטרה הן ראשית לאכוף את הדין הפלילי, ובדין המנהלי יש לה סמכויות ספציפיות לאכוף את חוקי התנועה, לשמור על הסדר הציבורי ועל בטחון הציבור. שום דבר מעבר לכך. המשטרה לא רשאית להתערב בחריגה מסמכויות מנהליות של גופי השלטון אלא בהוראת בג''ץ. הסירוב להעביר את חומרי החקירה לשופט קולה היה בסך הכל המנעות של המשטרה מחריגה מהדין המנהלי החל עליה עצמה. בימים כאלה גם זה צריך לקבל סטנדינג אוביישן. לא חקרתי את הנושא לעומק אבל כפי שאני מבין החוק לא ברור בעניין מי יחקור. כיוון שכך, ההחלטה האם מוקנית לשר הסמכות להחליט מי יחקור היא החלטה של בג''ץ. אלמלא הפניה לבג''ץ המשטרה לדעתי לא היתה רשאית לערער על החלטת השר מי יחקור והיתה צריכה להעביר את חומרי החקירה לשופט קולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג''ץ נמנע מהוצאת צו ביניים. לכן על המשטרה להעביר את חומרי החקירה כבר עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה: ההתיחסות שלו אל נתניהו היא נאיבית וארכאית בעיני. אבל לפחות הוא מכיר בכך שההתדרדרות נמשכת. מקור """ על-רקע המשך שלב החקירה הנגדית במשפטו של ראש הממשלה, ציין השופט ברק בכנס שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אני נראה בעיני הציבור כאיש קיצוני, אבל אני איש של פשרה, איש של הסכמות. יבוא הרגע שגם אני אחשוב שהתקדמנו במשפט כל כך הרבה, אולי אחרי החקירה הנגדית, שכבר לא יהיה מקום לעשות עסקת טיעון. אבל נכון להיום - עדיין צריך לעשות זאת". ברק הוסיף: "מה אני יכול להציע היום? לפנות לביבי. היו לי איתו יחסים טובים מאוד כשהייתי נשיא בית המשפט העליון והוא היה סגן ראש הממשלה ושר האוצר. אני יכול לבוא אליו ולומר לו: 'תשמע, אתה מדבר על קרע בעם - נכון, יש קרע. אתה מדבר על איחוי הקרע, אבל אתה צריך לתת דוגמה לכך ולא רק לדבר על זה". בשלב זה הזכיר נשיא העליון לשעבר את נתניהו בהקשר של ניסיון הממשלה להמשיך בקידום המהפכה המשפטית. "מודגש למה אתה ממשיך עם הרפורמה המשטרית עכשיו? תשאיר את זה אחרי הבחירות, תשאיר את זה כנושא לבחירות, והציבור יצביע בעד או נגד הרפורמה - העם יחליט", אמר השופט ברק. "אבל עכשיו, עד הבחירות, הפסק. וזה נתון בידיו: אם הוא יגיד לשר המשפטים 'עצור', שר המשפטים, נדמה לי, יגיד 'עצור. עשיתי מה שעשיתי, קלקלתי מה שקלקלתי' או 'תיקנתי מה שתיקנתי - ואני עוצר'. לצערי הרב, זה לא נעשה. אני חושב שבעקבות הדיון פה זה ייעשה". ברק אמר עוד בעקבות ההתפתחויות הפוליטית והמשפטיות: "לצערי הרב, אנחנו מידרדרים מהדמוקרטיה הליברלית שבה היינו למדרון די חלקלק לעבר דמוקרטיה לא-ליברלית שסופה הוא דיקטטורה. אנחנו לא נמצאים שם, יש הרבה מה לעשות כדי לעצור את זה, ואם זה לא ייעצר - זה יהיה מאוד גרוע. "אני לא מאמין שאפשר לעשות משהו משמעותי לפני הבחירות, אלא אם כן עסקת טיעון עם ביבי תצא לפועל. אבל אם לא - רק אחרי הבחירות, ותלוי בתוצאות הבחירות. הבחירות הבאות הן כל כך קריטיות לא רק למשטר, אלא לחיים שלנו כמדינה דמוקרטית ליברלית שטוב לחיות בה". בהתייחס לחוק הלאום אמר השופט ברק: "אני בליבי ציוני, הרצלייני, אני רואה בישראל את מדינת הלאום של העם היהודי. הסכמתי לחוק הלאום, אבל לא לנוסח שלו. עדיין יש מקום להוסיף מספר חוקי יסוד: חוק יסוד חקיקה שמן ולא רזה, אבל מידת השומן שלו תהיה כמידת ההסכמה שניתן יהיה להשיג אחרי הבחירות. הוא לא יכול להיות כל כך שמן שלא ניתן יהיה להסכים עליו אחרי הבחירות, לא רק בתוך הקואליציה אלא צריך גם הסכמה של האופוזיציה". לסיכום דבריו, אמר נשיא העליון לשעבר: "הצעתי הצעה דומה לנשיא לפני שנתיים, אמרתי לו: 'בוא תקים גוף של מומחים בעלי השקפות שונות שיציעו לך הצעת חוק חקיקה'. הוא אמר שיבדוק את זה, ובדק עם שר המשפטים שאמר שהוא לא רוצה את זה - ונגמר העניין. אני לא חושב שיש מה לעשות עם הזמן שנותר, אלא רק אחרי הבחירות". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שאהרון ברק עבר לחיות בעולם של הזיות ותפיסת מציאות שהיא פנטזיה. אולי זה הגיל, אולי זו התמימות, אולי זו העמימות, אבל זה שקול ללשלוח לירח בקשה בפקס שיפסיק להסתובב סביב כדור הארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. אנשי הדור הישן של ישראל חיים באקס טריטוריה, כי לא נעים לחיות ממש בישראל כפי שהיא. באקס טריטוריה הזאת עדיין יש את מוסד הנשיא, ממלכתיות, שלטון חוק, פוליטיקאים שחושבים על טובת המדינה ותום לב. האקס טריטוריה הזאת נמצאת אי שם גבוה וחולקת גבולות עם העננים של דובוני אכפת-לי, נרניה והארץ מהסידרה ״הפוני הקטן שלי״ אקווסטריה (איפה שהחברות היא קסם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח בכך. וכדי שגם אנחנו לא נמצא עצמנו באותה ארץ להד"ם אולי כדאי לסדר לעצמנו את המציאות. "הקרע בעם" במובן מסויים הוא פה לפני BB. ישראל היא חברה הטרוגנית שבטית ועדתית. מדינת ישראל מתקיימת מניהול של מערכת יחסים ובריתות בין השבטים, כאשר המסגרת בעבר היתה של דמוקרטיה ליברלית. "הקרע בעם" הוא גם במובן מסויים אחר, ב. נתניהו. הקריירה הפוליטית שלו נבנתה על הגבולות של הקרע הזה. במהלך שלטונו, השבטים שבברית השלטונית שלו הלכו והקצינו. החרדים התבצרו בדרישתם לאוטונומיה ממומנת עם פטור מגיוס. חוגים מסויימים בדת"לים וברוויזיוניסטים התגבשו למפלגה יודו-נאצית גזענית, קולוניאליסטית ואולטרה-לאומנית. התוצאה היתה שגורמים אחרים דת"לים ורויזיוניסטים התרחקו מן הברית השלטונית ולמעשה מצאו עצמם במחנה האופוזיציה (או במעין לימבו של מנזר שתקנים). כדי להמשיך את שלטון ברית ארבעת הפינות, BB נאלץ להתיישר עם הקיצוניות של מרכיביו. לכן ברגע זה BB הוא ה"קרע בעם". הוא עושה כמיטב יכולתו כדי להרחיב ולהעמיק אותו. זוהי חומת ברלין שלו השומרת את מצביעיו בתוך החומות. ההיגיון בדברי אהרון ברק הוא שהוצאת BB מן המשוואה באמצעות עסקת טיעון היא צמצום הקרע בעם. להערכתי, ברק רואה כי הנזק לשלטון החוק מעסקת טיעון ומהמשך המשפט מאזנים זא"ז. לסיכום: א. אין לי מחלוקת עם אהרון ברק. צריך לזכור כי מטרת היודו-נאצים היא לפרק את שלטון החוק, לא לעשות אתו עסקות. אם BB, משיקוליו שלו, יחליט לקבל את העסקה, ההכרח לא יגונה. ב. אני חושב שגם אהרון ברק מבין שעסקת טיעון כזאת בעצמה תהיה עוד מסמר בארון הקבורה של שלטון החוק. זהו המחיר של כישלון מערכת המשפט והחוק (חוקרי המשטרה, הפרקליטות וביה"מ) לסיים את משפט רוה"מ בזמן סביר כמו חודשים מספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להציל את שלטון החוק ע״י תקיעת מסמר בארון הקבורה שלו זה באמת רעיון מקסים. איך לא חשבו על זה קודם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקבל את צליל הזלזול בדבריך. עסקת טיעון עם נתניהו היא אכן מכה קשה לשלטון החוק. אבל המשך הקרקס המכונה משפט נתניהו מלבד זה שהוא מפריע לניהול התקין של המדינה גם מזיק ומכרסם בשלטון החוק בגלל המשך ההסתה נגד מערכת המשפט. באופן אידיאלי הייתי מצפה משופטי ישראל להודיע כי הוכח שרוה''מ אינו מסוגל לנהל את המדינה ואת משפטו בעת ובעונה אחת ועל כן חל עליו מצב נבצרות ועליו לפרוש מיד מתפקידו, עד לתום משפטו. בפועל איני מצפה לפסיקה נועזת כל כך מצד אוסף כיסויי הראש, המתנחלים והעסקנים שאיילת שקד, גדעון סער ושמחה רוטמן איישו בהם את בתי המשפט. אני חושב שמבין את זה גם א. ברק. ולכן הפיתרון שלו הוא בבחינת הושטת קנה לטובע ולא איזה ניצחון מבריק של החוק והצדק המשפטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה לא מקבל. אנסה לחיות עם זה. הזלזול בגישה הנפסדת הזאת (בעיני) הוא מן המוצדקות. אין שום סיבה (בעיני) להניח או לחשוב שהכרסום בשלטון החוק לפתע פתאום יתפוגג אחרי ששלטון החוק ינופף בדגל לבן מול ההתקפה של השנים האחרונות. הם ישמחו על הכניעה, יקבלו מזה עוד תיאבון וירו לשלטון החוק כדור אחרון בין העיניים. להציל את שלטון החוק ע״י זה שמוותרים עליו זו לא תוכנית פעולה סבירה. לא ערכית ולא מעשית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |