 |
לא תמכתי במחאת החטופים וטעיתי. המחאה הזו הצליחה להתחבר למשהו עמוק בחלקים רחבים מאד בציבור הישראלי. הניסיונות להתנכל לפעילי משפחות החטופים, רק חשפו את קלונו של שלטון המחדל.
לכן, אני כותב כעת, בדחילו ורחימו, על התנגדותי להסטת המחאה לעניין הקמת הוח"מ.
יש שני נימוקים מרכזיים למען ועדת החקירה הממלכתית-משפטית. הנימוק הראשון הוא אי התלות של אנשי הרשות השיפוטית שאינם חלק מן הרשויות המחוקקת-מבצעת. הנימוק השני הוא מומחיותם של השופטים בתחקור עדים (מי מהם דובר אמת ומי פחות). שלטון המחדל בהתנהגותו ההרסנית חרב את שני הנימוקים. ההתערבות הבלתי-פוסקת, המינויים הפוליטיים והמערכה השיטתית וארוכת הטווח להריסת התדמית של הרשות המשפטית, עשו את שלהן. בכל מקרה, מסקנות הוח"מ יתקלו בחוסר אמון והתנגדות ציבורית.
בציבור מערבבים בין שתי פונקציות של הוח"מ. פונקציה אחת היא, פחות או יותר להגיד לבוחר במי לבחור.
וח"מים בעבר נטו לא לצאת בקביעות נחרצות על המערכת הפוליטית. ובעיקר, הועדות האריכו בזמנים ואחרו מאד בפרסום המסקנות, כך שהפכו לבלתי רלאבנטיים בתחום זה.
הפונ' השנייה היא זיהוי ותיקון תהליכים והנהלים שחסרו או כשלו, "כדי שהמחדלים לא יחזרו על עצמם". באופן טבעי, השופטים אינם מומחים בתחום.
בפונקציה הזו, ועדת חקירה משפטית-ממלכתית יכולה לנתח ולשפר את התהליכים הארגוניים שאחראים לכשלים המבצעיים. אבל הזיהוי, האיפיון ותיקון התהליכים הארגוניים מתבצע ע"י אנשי הארגונים הבטחוניים ולא משפטנים. את התחקור הזה אפשר לבצע עם ובלי וח"מ.
לענ"ד, יש יותר מדי סימנים שמה שמתבצע במערכות הביטחון הוא יותר בחזקת כסת"ח והתחזות, מאשר תחקור פרודוקטיבי ואפקטיבי. אזכיר שני סימנים מעידים.
איני רואה עקבות של תחקור רציני של הכשל היחסי בהגנת שמי המדינה. תחקיר הארועים בעוטף עזה ב7.10. חולק לתחקור נפרד של אירועים מקומיים רבים. התהליך הזה אינו אפקטיבי מפני שברור שהכשל לא היה מקומי אלא מערכתי ואינטגרטיבי. אפילו בעניין יחידות הכוננות המקומיות הניתוח הארגוני צריך להיות השוואת היחידות השונות ולא ניתוח פרטני של כל כיתת כוננות. מה רוצים להשיג בתחקיר כזה? לחשוף אנשי כוננות שכשלו?
לסיכום, מחאה ציבורית למען וח"מ לא צפוייה להביא תפוקות גדולות בשום מקרה. כזכור תחקור "טכני" מבצעי נמנע ע"י חדלי האישים בממשלת המחדל מתוך רצון לקדם טרנד "עלייהום" שיביא להדחת בכירי מערכת הביטחון ויסיט את האשמה מן הגורמים הפוליטיים. הטריק הזה כבר הצליח וכיום מי שמונע תחקור "טכני" הם עצלנות, קבעונות ורשלנות ולא גורמים פוליטיים. מיקוד הזרקור על הוח"מ והמחלוקות הפוליטיות, יסיט לשוליים את הדיון מן התחקור הארגוני והתיקונים הנדרשים (למשל רה-אירגון של הוראות קבע והתנהלות ארגונית שתבטיח הגנה בסיסית באזורי חזית, גם בזמן שגרה, ללא התראות מודיעיניות והכנות מיוחדות. תחקור הצד המדיני-פוליטי נמצא בקאנטים בגלל התנהגות ארוכת טווח של שלטון החורבן. לא כדאי שבגלל מלחמה, כפי הנראה אבודה, לפספס גם מודים אחרים של חקירה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות