בתשובה לצפריר כהן, 19/11/25 13:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים עם כל הכתוב בתגובתך. ואני חושב שכולנו (ברקת, אתה ואני) גם מסכימים עם הטיעון המרכזי של רדמן: היעד המרכזי הוא הפלת ממשלת ה-BB. ודווקא לכן מעניינת השאלה מדוע המחאה לא הצליחה בכך עד עתה (למרות הכשלים הגדולים של BB). ישנן כמה אמיתות פוליטיות שכדאי לציין ולבדוק אם הן אכן תקפות. א. המחאה לא הצליחה להפיל את הממשלה מפני שהיא אינה מייצגת ולא מצליחה לדבר עם מגזר גדול של האלקטורט שהוא הבייס של השלטון הקיים. ב. למרות שהמציאות הפוליטית הבליטה קווי שבר חשובים בגוש הבייס השלטוני (חוק הגיוס, מדיניות בטחונית פרגמטית לעומת רדיקליזם בנוסח סמוטריץ ובנגביר), נראה שאין די בכך כדי לבקע ולפורר את גוש ה-64. ג. אם תושג המטרה של החלפת השלטון עם קואליציה מרובת מפלגות, עם רוב מצומק או נשענת על האירידנטה של ערביי ישראל, הממשלה החדשה תהיה חלשה מכדי לפעול באופן שיפורר את גוש ה-64. לכן היעד הנדרש של האופוזיציה חייב להכיל שינוי פרדיגמה שיוביל לפירוק הבייס של ה-64. ד. צודק צפריר שהמחאה נדרשת כדי להשיג ניצחון אלקטורלי. אבל לשם כך המחאה צריכה להיות רחבה, רלאבנטית וממוקדת. וגם לשם כך נדרשת תימה רעיונית חדשה שתשיג הסכמה עמוקה ורחבה. לעניין זה חשוב הדיון, ההגדרות והאבחנות שבין מרי אזרחי לדיסידנטיות (סרבנות). לכך אקדיש את מענה ב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המחאה הצליחה לדבר עם קהלים גדולים מאוד. ואז הגיעה המלחמה. למרות זאת, הקהלים זזו. תמה רעיונית קיימת: במילה אחת: ד–מו–קר–טיה. אפשר בקלות להרחיב את זה לכמה משפטים, לכמה פסקאות ולחיבורים שלמים. כן, אנחנו יודעים גם לדבר בסיסמאות (כי גם זה נדרש) וגם להרחיב. אגב, גוש ה־64 כבר בצרות בגלל חוק הגיוס. כן, גיוס לכולם זו בעיה בגלל הערבים, אבל בינתיים זה תוקע טריז לא רע בין מרכיבים חשובים של הקואליציה הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |