בתשובה לדובי קננגיסר, 18/07/02 8:58
אבן בוחן למדיניות המערכת 79246
הצלחת לבלבל אותי לגמרי. כותב המאמר (או העורך שהחליט על כותרת המשנה) כותב "לובי חזק בכנסת". אם הוא בכנסת אז הוא לא חוץ-פרלמנטרי.
נניח שמדובר בניסוח כושל (ומי כמוני מנוסה בכך) והכוונה ללובי חוץ פרלמנטרי. איפה נמצא הלובי הזה? בעיתונות? בבנקים? באיגוד התעשיינים? למה אני לא שומע על הלובי הזה אף פעם?
"הצלחתם רבת השנים של הקיבוצים לזכות למימון נדיב מצד המדינה" נשמע לי יותר כמו אגדה אורבנית או עלילת דם מאשר מציאות. הייתי שמח אם מישהו כאן היה מצליח למצוא איזה מסמך המפרט בדיוק כמה כסף קיבלו הקיבוצים מהמדינה. עד היום בקיבוץ בו גדלתי לא ראו את ה"מיליארדים", שאותם לכאורה קיבלו.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79259
לובי. לוביסט, לוביזם. חוץ-פרלמנטרי, כלומר - האנשים שהם הלוביסטים אינם חברי כנסת, אלא אנשים מחוץ לכנסת, שמנסים להשפיע על חברי כנסת. כל לובי הוא כזה. אם חברי הכנסת הם בעצמם הלובי, אז זה לא לובי - זה חברי-כנסת. חברי-כנסת לא צריכים לעשות לוביינג לעצמם. הלובי הזה מורכב מאנשים, קיבוצניקים, יש להעריך, שנמצאים בקשר עם חברי כנסת.

הכסף שקיבלו הקיבוצים, מה לעשות, עבר לכיסוי חובות, לא ישירות אליך.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79267
אם כך נשאלת כמובן השאלה מהי הנוכחות של חברי קיבוצים במרכזי המפלגות?
אבן בוחן למדיניות המערכת 79275
אני כנראה בור בכל הקשור לפוליטיקה. אם כך, איך הלובי הנ"ל מהווה לשון מאזניים בכל ממשלה? דרך אגב, אפילו כותב המאמר נסוג מהטענה הזאת והבהיר, שהלובי של הקיבוצים הוא חלק מהלובי החקלאי. בכל מקרה יש בכנסת פי שניים מושבניקים (שלום שמחון, יגאל ביבי, צבי הנדל, יצחק ועקנין, ישראל כץ, נחמה רונן) מקיבוצניקים ואם תוסיף את ראש הממשלה האיכר ומן הסתם גם חלק מחברי הכנסת הערבים, תראה, שהלובי הקיבוצי מהווה חלק קטן מאוד מאותה לשון מאזניים אימתנית.
בכל מקרה, אם מדובר דוקא בלובי חוץ-פרלמנטרי, אז על אילו חברי כנסת הוא משפיע בדיוק? אילו החלטות או חוקים היו פרו-קיבוצים בצורה מובהקת מעבר להיותם פרו-חקלאים, שלהם כאמרו, נציגות רחבה יותר בכנסת.

ושוב אני חוזר על בקשתי לקבל איזשהו מסמך, (רצוי בקישור) המספר כמה כסף קיבלו הקיבוצים מהמדינה.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79262
נו באמת גם אם תסתכל על החברה החרדית היום לא תראה מליארדים שמתגלגלים ברחובות.
רוב הקיבוצים עד תחילת שנות השבעים אולי ,לא פעלו בתוך מערכת של כלכלת שוק אלא במערכת סמי סוציאליסטית בו המדינה נתנה ל''חברת העובדים'' ,שהקיבוצים היו חלק ממנה, עדיפות ברורה.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79277
נכון, אז? בשנות השבעים הקיבוצים לא קיבלו מיליארדים, (ואני מצפה לראייה כלשהי, שהם כן קיבלו מיליארדים בתקופה אחרת) לא קיבלו קרקעות מדינה לטובת נדל"ן ובאופן כללי היו חלק מהמדיניות הסוציאליסטית של המדינה. איפה כאן הבעיה ואיך זה קשור לנושא?
בקשר לחרדים, את הסכומים המוקצים להם ניתן למצוא בתקציב המדינה. את הסכומים, שהוקצו לקיבוצים אני לא מכיר וחוץ משמועות על מיליארדים, לא ראיתי שום ראייה לכך.
רק להבהיר, אני לא טוען, שהקיבוצים לא קיבלו תמיכה ממשלתית. רק לא ברור לי כמה תמיכה הם קיבלו והאם היא היתה חריגה ביחס לתמיכה אותה קיבלו גופים יצרניים אחרים במשק.
היסטוריה כלכלית 79279
משנות השלושים ועד שנות השישים השחקן המרכזי בכלכלה הארץ ישראלית היתה ההסתדרות או חברת העובדים.
כוחו הכלכלי של שחקן זה נבע בין היתר מכוחו הפוליטי בתחילה בהסתדרות הציונית ואחר במדינת ישראל.
הקיבוצים היו חלק מן המערך הכלכלי ונבנו מתוך משאביו וכספיו.עד שנות השבעים הם לא היו חלק מכלכלת השוק ולא נמדדו בפרמטרים כלכליים.
משקרס המערך הכלכלי של ההסתדרות בשנות השמונים הם אכן החלו לתפקד כיחידות כלכליות בתוך השוק.
חלקן עשה חיל (חצרים יפתח מגל אין לי מושג מה המצב שם היום) וחלקן הגיע לפת לחם.
היסטוריה כלכלית 79288
למען האמת, השחקן המרכזי בכלכלה הארץ-ישראלית משנות השלושים, ואולי אפילו עד היום, הייתה הממשלה. ההסתדרות לא הייתה גוף שנאבק בממשלה (אפילו היום אפשר להתווכח על זה), אלא גוף שהיה שייך לממשלה. במדינת ישראל מעולם לא היה לעובדים (להוציא מגזרים מסוימים) ייצוג אמיתי, כי ההסתדרות לא דאגה רק לאינטרסים שלהם, אלא גם (ובעיקר) לאינטרסים הלאומיים.
היסטוריה כלכלית 79293
זה נכון.
והיו שנים שלא היה הרבה הבדל בין הממשלה להיסתדרות.
והקיבוצים היו בחוד החנית של האינטרסים הלאומיים.
לא הבנתי את הטענה.
אם הטענה שלא דאגו לרוחת הפרט והוא נבלע באינטרס הכללי אז זה ודאי נכון.
אבל גם בחברה החרדית האידיאל הוא של חברת לומדים ולא של דאגה לרווחת הפרט.
היסטוריה כלכלית 79377
מעצם העובדה שאני מגיב על טענה שלך באייל לא משתמע לא שיש לי טענה בעצמי, ולא שאני תוקף אותך.
פשוט מהתגובה שלך היה ניתן להבין שההסתדרות הייתה כוח כלכלי ניכר ועצמאי בישראל, וזה לא מדויק, אז הרחבתי ותיקנתי.

זה הכל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים