בתשובה לעוזי ו., 19/07/02 16:38
אמאלה 79616
אני רק טענתי שלא מדובר בחלוקה ללא קינאה.
ז"א הבעל ידע מראש שיקבל את כל רות סירקיס, (הוא מכיר את זוגתו לשעבר מספיק זמן לדעת שאין לה מה לעשות עם ספרי בישול, היא פשוט זוכרת הכל) והאישה ידעה שתקבל את סדרת המוסד במלואה (גם היא מכירה את בן זוגה, ויודעת שזה לא מעניין אותו), ולכן מראש כל ה"עימות" היה על ספר המתח אוסף ספרי בתיה גור (שהם קיבלו כמתנה). ולכן, ברור (?)שהבוחר/ת יקנא במחלק/ת.
אמאלה 79624
הגדרנו "קנאה" כמקרה שבו צד אחד חושב שהיה עדיף לו להתחלף עם השני, וזה לא יכול לקרות בחלוקה הוגנת של שני שחקנים (כי כל אחד מהם כבר קיבל לפחות חצי).
אני מסכים שלא כל חלוקה היא "צודקת" (חלוקה כזו שבה החלק שאני מקבל לשיטתי שווה לחלק שאתה מקבל לשיטתך). כפי שכתבתי לעיל, שיטת המחלק-בוחר *אינה* נותנת חלוקה צודקת, ואני מסכים בזה עם הביקורת שלך עליה.
עם זאת, אפשר לגייס שופט שימצא חלוקה צודקת (למשל 12 ספרי מתח לכל אחד).

אני רוצה לתקן טעות במה שכתבתי קודם: חלוקה צודקת *אינה* יחידה (היא יחידה בהנחה שקבענו מראש את כיוון הסעת הסכין; אבל כל החלטה כזו תספק חלוקה צודקת (אחת ויחידה) אחרת).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים