בתשובה לאשר לבשן, 20/07/02 23:28
כדברי המשורר 79811
מלאו אסמינו בר, יקבינו יין
בתינו הומים, הומים מתינוקות
ובהמתנו פורה,
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה
ואין, ואין עדיין...

מאז היותי ילד קט (לפני מאות שנים), צרם לי הקטע הזה של התינוקות ההומים לתפארת מדינת ישראל.
כדברי המשורר 79814
לי תמיד הפריע ''נלבישך שלמת בטון ומלט''.
חצאי אמיתות 79817
למה תמיד מצטטים "נלבישך שלמת בטון ומלט", ושוכחים את ההמשך: "ונפרוש לך מרבדי גנים" ?
חצאי אמיתות 79823
טוב, זה ההבדל בין אדם נשך כלב, וההפך.

אבל מה שנכון, לא פיר להיות חכמים על ראיית עולם של דורות קודמים. אז מעכשיו (ולחמש הדקות הקרובות) זה לא יקרה יותר- בחיי זקנו של הנביא.
כדברי המשורר 137989
מה גם, שנדמה לי שלא "בתינו" המו מתינוקות, אלא רק בתי הילדים, לא?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים