בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/07/02 19:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, לפי התגובה שלך, גם אתה מעריך שהכוונות הטובות של רבין טבעו בהר של טיפשות.. לדעתי, רבין לא היה ממובילי תהליך אוסלו אלא מנגרריו, לפיכך כוונותיו אינן משקפות את התשתית הרעיונית של התהליך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך בשני הדברים: הטיפשות וחלקו של רבין בדרדור לאסון. אגב, אם נחזור לרבין, מה שהכעיס אותי בדרכו יותר מעצם הדרך הוא התפניות בדרך שנעשו לאחר שנבחר כמייצג דרך אחרת. אני מתכוון להתנגדות לירידה מהגולן גם לעת שלום לשלילת מדינה פלשתינית ולהליכה לציבור עם תכנית אלון, והתפנית במאה שמונים מעלות שנעשתה לאחר בחירתו ללא רשות מהציבור. זה היה בעיניי ההליך הבלתי דמוקרטי ביותר שנעשה בתולדות מדינת ישראל. מעשה הרצח הנתעב והמטופש של יגאל עמיר גרם גם לכך שהדעת הוסחה מעניין זה ולא הגיעה לכלל דיון ציבורי. לדעתי, מעבר לדיון ציבורי, היה בכך מקום גם להתערבות בג"ץ, אבל עם הבג"ץ "הזה" לא היה סיכוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר דנים בבג"צ "הזה" ובסיכויים שיתערב או לא יתערב (אגב, בג"צ לא יוזם התערבות - צריך לעתור אליו) - ראוי לזכור את הדבר הבא: א. אמרת בג"צ - אמרת אהרן ברק. ב. אהרן ברק - יותר מכל אחד אחר - עומד מאחורי הסכמי קמפ דיוויד (1978). היה זה ברק שכיועץ אישי צמוד לבגין הגה את כל הפתרונות שהביאו בזמנו לחתימה על ההסכם. אחד המכשולים הרציניים בזמנו היה התעקשותם של המצרים ליצור "לינקג"' בין ההסדר עימם לבין פיתרון הבעייה הפלסטינאית. ברק הפעיל את כל כוח השפעתו על בגין (והיתה לו השפעה רבה עליו) כדי שיסכים לאותו לינקג' ויסכים להכניס להסכם מושגים כמו זכויות "לגיטימיות" של הפלסטינאים, משטרה פלסטינאית "חזקה" וכו'. יהיו מי שיראו בהסכמי קמפ דיוויד ההם "החטא הקדמון" של כל מה שקורה היום. וכשאלה העובדות, כל החלטה של ברק להתערב או שלא להתערב בעניין הפלסטינאי מושפעת, במידה זו או אחרת, ממעשיו הוא באותם ימים רחוקים בעניין זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |