לא זה העיקר 7997
אם כי כאבם של של ניצולי שואה ושארי בשרם
הוא כמובן חשוב ביותר, אבל דבריו של
אותו מר יוסף על קורבנות השואה, אף כי
היו מקוממים וחסרי רגישות בסיסית, לא
היוו עלבון של ממש כלפיהם - לפחות לא
במושגי הדובר.
דבריו על הערבים, לעומת זאת, מהווים
הסתה גזענית פלילית. חד וחלק. הם גם
חשפו, למי שעוד היה לו ספק בנדון,
את אופיה הגזעני והחשוך של משנתו
ושל התנועה שהוא מנהיג.
אני כשלעצמי לא הופתעתי כלל.
את הדרך להפגנה הגדולה בעד ונגד בית
המשפט העליון לפני כשנה עשיתי באוטובוס
שחצי ממנו היה מלא בפעילי שס צעירים.
כמובן שהתפתח ויכוח ובמהלכו נרשמו חילופי
הדברים הבאים:
פעיל שס: "תגיד לי, מה ההבדל בינך לבין
ערבי?"
קיבוצניק: "שפה, תרבות, נסיבות לידה. במהות
שום דבר. שנינו בני אדם".
פעיל שס: "אז שתדע לך שלפי התשובה שלך אתה
אבי אבות הטומאה".

מאז אני לא מבדיל במיוחד בין שס לתנועות
הכהניסטיות מבחינת עומק הגזענות, אלא רק
מבחינת השלכותיה על החלטות פוליטיות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים