בתשובה לדובי קננגיסר, 23/07/02 15:17
כמה המלצות. 80396
ואכן, ''תכלת'' הוא עיתון מרגיז ומתנשא, בהתאם למסורת מרכז שלם.
ד''א, כאשר כתבתי ''אקדמיים'' התכוונתי לסוג מאוד מסויים של מגזינים, העונים על ההגדרה של מגזין אקדמי. כאלה חיפשתי, ולדעתי חסרונם הוא תעודת-עניות לאקדמיה הישראלית. מצד שני, כיוון שהעולם האקדמי מתנהל באנגלית, רבים מהחוקרים הישראלים מפרסמים באנגלית במגזינים זרים, ובצדק. מגזינים זרים גם דורשים בלעדיות על החומר (לא תוכל לפרסם את אותו מחקר במגזין ישראלי בעברית ובמגזין זר באנגלית), כך שקיים ההכרח לבחור, והבחירה במגזין זר היא הגיונית.
אז בעצם לא בדיוק תעודת עניות, אלא יותר התמודדות מוצדקת עם הנסיבות. הממ
כמה המלצות. 80410
בגליון הראשון של "מדינה וחברה" היה לפחות מאמר אחד מתורגם מאנגלית, שנכתב על ידי ישראלית (יעל ישי), וכולל תודה לסייג' פאבלישינג על האישור לתרגם. גם בגליון הראשון של "פוליטיקה" היה מאמר מתורגם (הפעם לא של ישראלית - סוזן אוקין).
רבים מהחוקרים מפרסמים באנגלית, כפי שהתאונן פעם אחד המרצים שלי, משום שמאמרים בעברית פשוט לא נחשבים בספירה של מאמרים לקבלת קביעות של חוקרים. זה פשוט לא נחשב. לכן, אין גם כתבי עת בהתאם (מי ישלח מאמר לכתב עת אם הוא בכלל לא נחשב בספירה שלו?). זה קצת דבילי, כי זה אומר שחוקרים ישראלים נאלצים מההתחלה להתמודד על פרסום בכתבי העת החשובים יותר בעולם, ואין להם "כיתת מתחילים" שם אפשר לפרסם את המאמרים הקצת פחות מדהימים.

אני יודע לאיזה מגזינים התכוונת, כמובן, וגם עליהם דיברתי.
כמה המלצות. 80435
1. למה דווקא חוקרים ישראלים צריכים "כיתת מתחילים"?
2. תרגום מאמרים הוא עניין נפוץ, כל עוד יופיע המקור באנגלית כרפרנס ממנו תורגם המאמר (גם אם הכותב ישראלי, או שפת אמו היא עברית). ומה צורה לו לעיתון אקדמי שכל חומריו מתורגמים.
כמה המלצות. 80460
1. לא "דווקא". לכל שפה יש את כתבי העת הקטנים והלא-משמעותיים שלה. חוקר גרמני יכול לפרסם באחד ממגוון כתבי-עת אקדמיים גרמניים, שהם גם מכובדים מספיק כדי שיהיה כדאי לו לפרסם שם, וגם קצת פחות מכובדים מהמגזינים הבינלאומיים הגדולים כדי שהוא יוכל לפרסם שם גם אם הוא עוד לא גדול הדור.
כמה המלצות. 80462
ומה נעשה אנחנו, החוקרים האמריקאים? לי ולמאות כמוני אין "כתת מתחילים", ואיאלץ להתחרות עם חוקרים בעלי שם בקבלה למגזינים (אלא אם כן סופרים את "האייל" בתור כתת מתחילים, כמובן - אפשר לנסות לעבוד על זה).
כמה המלצות. 80524
מהמעט שאני יודע, יש מספיק כתבי עת באנגלית משורה ז', שם יכולים המתחילים המקומיים להתחרות. למה הישראלים לא כותבים שם? כי בד"כ אלא כתבי עת שעוסקים יותר במחקר מקומי, ולכן מחקר שנעשה על סטודנטים לפסיכולוגיה‏1 בישראל יתקשה למצוא את מקומו שם.

1 משום מה כל המחקרים בפסיכולוגיה נעשים על סטודנטים לפסיכולוגיה, ואף אחד לא מעלה את הסברה שהקבוצה הזו לא בדיוק מייצגת את האוכלוסיה לאשורה.
כמה המלצות. 80579
אה, לא (אין מגזינים אקדמיים רמה ז', לפחות לא בתחום שלי)
כמה המלצות. 81848
נו, באמת !
אני לא חושבת שנתקלתי באיזשהו תחום במדעי החברה ש*לא* היו בו מגזינים דרג ז'.

קצת קשה לי לחשוב שדווקא התחום שלך חף מזה.

או במילים אחרות: אמרי לי במה את עוסקת, ואמצא לך מחקרים דרג ז' בתחומך.
כמה המלצות. 81893
לא במחקרים עסקינן, אלא במגזינים אקדמיים בתחום היוצאים לאור בארה''ב.
התחום הוא סוציולוגיה של החינוך (גם מגזינים לסוציולוגיה תופסים).
כמה המלצות. 81895
נו, ואיפה את חושבת המחקרים הללו מתפרסמים?
כמה המלצות. 81904
ע''י הוצאות ספרים חסרות מעוף, ע''י העיתונות הפופולרית, ע''י מכוני מחקר (כמו זה בו אני עובדת).
עיקרון החזרתיות 81922
יש להניח, שאם יותר ממחקר אחד בודק את אותו הדבר, אחד מהם (לפחות) מיותר.

אם הראשון היה מושלם, הרי אלה שבאים אחריו מיותרים, ואם נדרשו עוד מחקרים, הראשונים היו לוקים בחסר. וככל שרבים המחקרים החוזרים על עצמם, כן יש להניח שקיימת בעייתיות לפחות בחלקם.

אז ככה, סתם, בחרתי שאלת מחקר אחת (הגורמים לשביעות רצון מחיי נישואין) ושלפתי מאמרים רלוונטיים. למרות שהכותרות לא זהות, שימי לב לחזרתיות המופלאה המכסה את מרחב המחקר.

האם כולם סוג א'? סוג ב'? או אפילו סוג ג'???

Aida,Y. & Fablo, T.(1991). Relationships between marital satisfaction, resources and power strategies. Sex Roles, 24, 1-2.

Bahr, S.J., Chappell, C.B. & Leigh, G.K. (1983). Age and marriage, role enactment, role consensus, and martial satisfaction. Journal of Marriage and the Family, 45(November), 795-803.

Blair, S.L. & Johnson, M.P. (1992). Wives' perceptions of the fairness of the division of household labor: The intersection of housework and ideology. Journal of Marriage and the Family, 54, 570-581.

Glenn, N.D. & Weaver C.N. (1978). A multivariate, multisurvey study of martial happiness. Journal of Marriage and the Family, 40(May), 269-282

Jorgensen, S.R. (1979). Socioeconomic rewards and perceived martial quality: A re-examination. Journal of Marriage and the Family, 41(November), 825-835.

McHale, S.M. & Crouter, A.C. (1992). You can’t always get what you want. J Marriege and Family, 54, 537-547.

Yogen, S. & Brett, J. (1985). Perceptions of the division of housework and child care and martial satisfaction. Journal of Marriage and the Family, August, 609-618

שימי לב במיוחד למאמרים של Bahr ועמיתיו לעומת Yogen & Brett. מה הוסיפו יוגן וברט על בהר?
עיקרון החזרתיות 81923
מה פתאום? אם מחקר אחד בודק, צריך לעשות מחקרים נוספים שיאששו או יפריכו את מסקנות המחקר הקודם. אף פעם מחקר אחד אינו מספיק.
ואת בטח לא יכולה לשפוט לפי הכותרות - אולי מאמר מאוחר ניסה לענות על ביקורת שהייתה כלפי המאמר המוקדם יותר? אולי הם מראים משתנה נוסף שמסייע?

ההסתכלות שלך על מדעי החברה היא מופרכת - אי אפשר לצפות למחקר שלא יהיו ליקויים, ואם יש חוקר שאומר לך שהוא מצא הסבר של 100%, הוא משקר. תמיד כל מחקר מציין קורלציה (נגיד, משתנה זה וזה מסביר 30% מהשונות, או 50%, או 80% אם מדובר באיזה משתנה פלאים שכזה), ולעולם לא מדובר על אחד לאחד.
עיקרון החזרתיות 81926
אפילו במדעי הטבע חיבים לחזור על מחקרים (למשל, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...).
עיקרון החזרתיות 81933
טוב, טוב, זה נכון למחקר הראשון, השני, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי...

אבל יש נושאים שבהם נכתבו 300 מאמרים (ועדיין ממשיכים לחקור אותם, ולפרסם).

במקרה "הגורמים לשביעות רצון מחיי הנישואין" ובפרט "הקשר של שביעות רצון מחיי הנישואין וחלוקת התפקידים בין בני הזוג" הוא אחד מהם.

זה הולך בערך ככה.
קודם אומרים - חלוקת תפקידים משפיעה על שביעות הרצון מחיי הנישואין. עושים על זה נגיד עשרה מחקרים. אחרי זה עושים את אותם מחקרים על תת אוכלוסיות (רק שחורים, רק לבנים, רק שחורים ולבנים, רק יהודים, רק צולעות, רק ממושקפים).
אחרי שמרוצים מהתוצאות מייצרים מודל. נגיד מוסיפים את המשתנה: ציפיות. ואומרים שבעצם היחס בין הציפיות לחלוקת התפקידים הוא המשפיע על שביעות הרצון.
ואז אפשר לעשות הכל מהתחלה.
ואז כשגומרים לעשות את זה, משכללים את המודל, ומוסיפים גם את המונח הגינות. ואז מחברים משפט שמכיל את שלושת המושגים (הגינות, ציפיות, חלוקת תפקידים) בכל פרמוטציה אפשרית, וכל אחת מהן חוקרים בנפרד, עם כל אחד מהמשתנים הנוספים שאמרנו קודם.
ואז, כשגומרים, אומרים שבעצם המשתנה האמיתי הקובע הוא לא ההגינות אלא תפיסת ההגינות. עכשיו יש לנו ארבעה משתנים, ו- 24 פרמוטציות, וגם אותן אפשר לחקור בעשרה מחקרים יסודיים ועוד מחקרים על תת אוכלוסיות שונות כהנה וכהנה.

שנאמר, במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות.
עיקרון החזרתיות 81935
וכל זה מפריע לך, כי..?
עיקרון החזרתיות 81941
כי לא כל 250 המאמרים האלה הם סוג א' (כמו שניסתה נוגה לטעון מלכתחילה).
עיקרון החזרתיות 81968
ושוב, והפעם באותיות גדולות:
מ ג ז י נ י ם
הם לא מחקרים. מגזין הוא סוג של רבעון (או תלת-שנתון). הוא ל א מחקר.

בכל אופן, כמובן שאני גם מאוד לא מסכימה עם דעתך בנוגע למחקרים. בואי נתחיל בהגדרת מחקר "סוג א"'. נמשיך ב*מי* מגדיר מחקר סוג א' (את?). נסיים בזה שאני דיברתי על התחום שלי, הרחוק מזוגיות ומשפחה כרחוק מזרח ממערב.
עיקרון החזרתיות 81969
כן, אני יודעת את ההבדל בין מחקרים לבין מגזינים. שימי לב שכל המחקרים שציטטתי היו ממגזינים. לא ספרים, לא עבודות דוקטורט. כולם ממגזינים.

בנוגע ליתר, קדימה:
את מוזמנת להציע הגדרה לסוג א'
את מוזמנת לאפיין יותר את התחום שלך (קודם אמרת שכל תחום בסוציולוגיה זה בסדר, זוכרת?)

ולבסוף, בהנחה שקיימת שונות בין מחקרים, ההנחה שכולם סוג א' היא כמעט מופרכת מיסודה, לא?
עיקרון החזרתיות 81972
לא, אני לא מעוניינת להגדיר מאמר סוג א'.

כתבתי שכל מגזין סוציולוגיה תופס. הכוונה כמובן היתה לסוציולוגיה כללית. מגזין המתמחה בסוציולוגיה של המשפחה (למשל) לא כ"כ רלוונטי לי, נכון? אבל קיימת אפשרות לעוסקים בתחומי לפרסם גם במקומות כמו AJS או ASR.

שונות לא מניחה הבדלים ברמה, אלא הבדלים תכניים. דהיינו, אם הוספתי משתנה אחד לניתוח שנערך במחקר מסויים, ועכשיו התוצאות שונות, הרי שערכתי מחקר *שונה*, אך לא טוב יותר-או-פחות. לא רק זאת אלא שבמקרה כזה את תטעני שמחקר-הבת "שווה" (איזו מילה מרגיזה) פחות, בעוד שאני אטען שערכו, אם בכלל שונה, הרי הוא גבוה יותר, שכן על החוקר הראשון היה להכליל גם את המשתנה החדש, אשר השפיע על התוצאות.
עיקרון החזרתיות 81975
אם מחקר מוסיף משתנה מסביר שהיה ראוי להתחשב בו קודם, הרי שהדבר מצביע על כך שהמחקר הראשון (זה ללא המשתנה) לא היה מושלם. הלא כן?

והנה כבר הצבעת בעצמך על מקרים שבהם מחקרים אינם סוג א'.

אני פשוט מתקשה נורא להאמין שבכל תחום שאני נוגעת בו יש שונות ברמה של מחקרים, ורק בסוציולוגיה אין.

זו תופעה הקיימת במחקרים ברפואה, במתמטיקה, בפיזיקה, בחינוך, בפסיכולוגיה, אבל רק לא בסוציולוגיה? נו, באמת. תהיי רצינית.

למגזינים שונים יש איכות שונה (impact factor) או איך שלא קוראים לזה בסוציולוגיה. ולכן תוכלי למצוא מחקרים שכן התקבלו למגזין אחד, אבל לא למגזין אחר.
אז לא אני צריכה להגדיר מחקר סוג א' או סוג ב'. האיכות של המגזינים עצמה (והעובדה שלא כל דבר מתקבל לכל מקום) מגדירה את זה כבר בעצמה. לא קרו לך מקרים שמאמר שכתבת לא התקבל למגזין יוקרתי, אבל כן למגזין האלבני לסוציולוגיה (טוב, לשם דוגמא בלבד).
עיקרון החזרתיות 81980
מחקרים נבדלים.
כל מה שאמרתי הוא שבתחום *שלי* ב*ארה"ב* לא קיימים הרבה מגזינים, והמעט שקיימים הם כולם ברמה גבוהה ודי אחידה. אולי אני באמת ברת מזל באופן מיוחד.
מחקר יכול לא להתקבל למגזין מסויים, ושנה אח"כ כן להתקבל לאותו מגזין, מאלף ואחת סיבות, החל במוניטין של החוקר וכלה בעניין של הקהילה האקדמית בתחום או בכמות המאמרים הנכתבים בנושא מדי שנה. גם אני קוראת מאמרים שנראים לי פשטניים מדי, מסובכים מדי, ארוכים מדי, קצרים מדי. קל להעביר ביקורת על כל חומר אקדמי שקוראים; מעודי לא קראתי מאמר ומצאתי עצמי בלי שום ביקורת עליו (חוץ מאולי בשנתיים הראשונות של התואר הראשון), אך המרחק גדול בין ביקורת לבין דירוג מאמרים לפי רמה. מה גם שמאמר שהיום נראה לי פשטני, ייתפס על-ידי באור שונה לגמרי בעוד שנה או שנתיים, ולפעמים גם אחרי שלושה-ארבעה חודשים.
עיקרון החזרתיות 81981
אני חושבת שחלק מהתשובה שלי כבר נמצאת בשאלה שלך -

אני חושבת שסוקר (referee) במגזין טוב, לא אמור לדעת של מי המאמר שהוא בוחן. המאמרים מוגשים בעילום שם לסקירה, כדי למנוע הטיות הנובעים ממוניטין וכדי לאפשר שיפוט אובייקטיבי של המאמר.

גם העובדה שמאמר לא התקבל קודם ואחר כך כן התקבל יכולה להצביע במשהו על איכותו של המגזין, לא? (פרט לשינוי הפוקוס של הקהילה האקדמית, שהוא נימוק לגיטימי, איכשהו).

ייתכן שהמגזינים שאת חשופה אליהם בתחום הם ברמה גבוהה, וזה משום שאת חוקרת רצינית. בדומה לזה, אני לא אטרח לחפש מאמרים במגזינים קקיוניים, ופעמים רבות לא אהיה מודעת כלל לקיומם. אבל זה לא אומר שהם לא קיימים. לא סביר שהם לא קיימים. אין תחום שכולו זהב.
עיקרון החזרתיות 81946
נראה לי כי שניכם צודקים בעניין זה.
מטבעם, מדעי החברה הם מרובי משתנים חבויים ומבלבלים, אף יותר מתורת הקוונטים, עד כי רצוי לחזור על כל מחקר חשוב, פעם אחר פעם ובתנאים שונים, גם אם השוני היחיד הוא נקודת הזמן.

הבעייה היא יותר כללית עם העולם האקדמי האמריקאי, שאינו בורר מדי את חוקריו ומחקריו, נסחף אחר אופנות חברתיות ומוסריות, ממציא חידושים שאינם, לא פעם מתיימר למקוריות שלא בצדק ומפריך בזול אמיתות יקרות, נגוע באינטרסים ועוד...
התוצאה היא כמויות אדירות של זבל אקדמי, המקשה על כולנו לזקק ולהבחין בין ה..... ל...... (אין לי כרגע זמן למצוא מטאפורות הולמות).
עדיין, אשרינו שזו החברה המובילה בעולם וכנראה שזה אחד ממחיריה היותר נסבלים של חברה חופשית וסקרנית.
עיקרון החזרתיות 81949
המוץ והתבן?
העדית והזיבורית?
היהלומים והאפר?
החזירים ונזמי הזהב?
עיקרון החזרתיות 81950
אבני החן והנוזלים לניקוי שמשות.
סליחה 81951
"... מדעי החברה הם מרובי משתנים חבויים ומבלבלים, אף יותר מתורת הקוונטים..."? כזכור, בתורת הקוונטים אין משתנים חבויים.
אופס 81952
צודק, התבלבלתי.
סליחה 81955
לוקליים, לוקליים, אין משתנים חבויים לוקליים.
משתנים לוקאליים 82427
למה כוונתך במשתנים חבויים שאינם לוקאליים (אם אפשר בקצרה, איני רוצה לפתוח כאן דיון נרחב בנושא).
קצר (ולעניין ?) 82447
בד"כ הביטוי מתייחס לתיאוריה של דיויד בוהם שפוסל את האינטרפרטציה הדואלית (חלקיק/גל), ומתאר חלקיק שהוא אכן חלקיקי לגמרי אבל מונחה ע"י גל (לא לוקאלי מטבעו) שמסביר, למשל, את תבנית ההתאבכות בניסוי שני החריצים. אני לא אנסה להסביר את זה כאן לפיזיקאי - מספיקה לי הסטירה האינטלקטואלית שחטפתי כשניסיתי לדבר מתמטיקה עם מתמטיקאי - אבל נדמה לי שזה יכול להתקשר עם תורת המיתרים. הצעה ברוח הזאת תוכל למצוא כאן:

ושוב עלי להזכיר את הדיסקליימר הנגזר משמי.
קצר (ולעניין ?) 82467
תודה על הקישור. אשמח לכל הגיג או טיעון מכל סקרן, מה עוד שגם בפיסיקה, הידע וההבנה שלי טעוני שיפור.
בעניין הדיסקליימר, פעמיים בשנים האחרונות קרא לי מישהו אידיוט (בשעת ויכוח). באחת הפעמים עניתי (בחיוך) "כן, אבל אנחנו הרוב!". אנ יודע, זה לא כמו להיות שוטה, אבל לפחות יש למה לשאוף. (-:
כמה המלצות. 80585
הסיבה ל-‏1 היא הקופונים, לא כן?
כמה המלצות. 80626
קופונים?
אם אתה מתייחס לעובדה שלתלמידי פסיכולוגיה יש מכסה של ניסויים שהם צריכים להשתתף בהם - כן. הם האוכלוסיה הנגישה ביותר לחוקרים. זה, כמובן, מסביר שני דברים - א. למה רוב הניסויים בפסיכולוגיה נראים כל-כך מטופשים (יש עוד סיבות, אבל לא נכנס לזה), ב. למה כל הפסיכולוגים מתנהגים כאילו התעללו בהם נפשית - כי באמת עשו להם את זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים