דפקטים 80789
במנטליות הפלסטינית (והערבית בכלל) ישנם דפקטים רבים והבולט שבהם
הוא פחדנות נוראית של קבוצות (בדרך כלל הרוב ) מול מיעוט אלים.
את הסבל של רוב הפלשתינים (גם אלה מ- 1948) בחרו בעבורם מיעוט
קיצוני ..וחסר שמישהו יתבטא/ינהג אחרת .. ולכן, כתיבה (ויהיה זה משורר
ענק ככל שיהיה) ו"רעיונות אינטלקטואליים" של פלשתינים (במקרה שלנו)
ובהנחה שהם מתונים, מושפעים (ואפילו בתת המודע) מהקו אותו ינחו הקיצוניים
(אחרת הכותב מחוייב לרדת למחתרת /להיעלם) . ובעניין זה מפליא שיש בקרבנו כאלה שמחפשים קירבה (בליקוק נטו) לאותם אינטלקטואליים פלשתינים .. במקום (כמתבקש מכל שוחר חופש וקידמה) להחרימם.
הדפקט השני הבולט (ואולי המנחם) והבא לידי ביטויי גם ביחסים שבינם(הערבים) לבין
עצמם הוא המעבר הקיצוני משחיטה הדדית לאהבה גדולה (סולחות וכו).
ובהקשר הזה אפשר לפנטז שכגודל השנאה והדחייה שלהם אותנו כך תהיה
עוצמת השלום (..ועד ל"קריזה" הבאה)לכשיבוא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים