בתשובה לNoga, 29/07/02 5:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשהייתי בקנדה עצרתי באיזה סופרמרקט כדי לקנות כמה מצרכים בסיסיים (לחם, שתייה, כאלה). לאחר שסיימתי לשלם פניתי להכניס את המצרכים לשקית כדי להעבירם למכונית שלי. הקופאי הסתובב אלי וסינן משהו. "פארדון?" עניתי בתמימות. מסתבר ששקית(!) עולה(!!) חמישה סנט(!!!). כאילו, פר שקית! אחרי ההלם הראשוני מהקונספט המופרך, הנחתי את השקית שלקחתי כבר במקומה, הרמתי את המצרכים שקניתי בידי, ויצאתי מהחנות. כאילו, מה הקטע? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קמצנים הקנדים. פה זה בחינם. מצד שני, תרבות הטיפים מאוד מפותחת בניו-יורק, כך שנדמה לי שהכל מתאזן בסוף (בלי להיכנס לתיאוריות כלכליות של כוחות שוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אצל כולם שם. רק ברשת ההיא. לא נכנסתי לשם יותר (בכל השבוע וחצי שנותר לי בקנדה...). מה טיפים? נותנים טיפים לקופאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקופאי לא נותנים טיפ. עם זאת, בראיה רחבה יותר, הרי שבסופו של דבר אני ''משלמת על השקיות''. דהיינו, בסוף היום לא חסכתי כסף לעומת עמיתי הצרכן הקנדי, והשוק קיבל ממני את אותו הסכום שהיה מקבל אילו הייתי משלמת על השקיות, אך נותנת פחות טיפ לשליח. דוגמא טובה היא הבארמן - הבארמן שלי נותן כל משקה שלישי חינם. בסוף הערב, הוא הרוויח יותר כסף מאשר היה מרוויח אילו חייב על כל המשקאות ששתיתי, כיוון שאני כמובן אתשר אותו בנדיבות. הסופרמרקט לא מחייב על שקיות, אך בסוף היום הוא הרוויח יותר מאשר היה מרוויח אילו היה מחייב על שקיות - דרך הטיפ לשליח, או דרך המחירים הגבוהים של המצרכים. אני הופכת לצרכנית מאושרת (כיוון שלא חוייבתי על השקיות), ולא מודעת לכך שלמעשה לא חסכתי כסף כלל. (וכל זה ברמה התיאורטית, כמובן, קח את המילה ''שקיות'' והחלף אותה בכל מילה אחרת כראות עיניך.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם זיהום סביבתי מיותר כל השקיות החדפעמיות האלה. כשמשהו לא עולה לאנשים כסף (נגיד, חשמל), יש להם נטיה לבזבז. מצרכים רבים אפשר לשאת בסל או בשקית רב-פעמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע הוא שתביא סל קניות מהבית. הרבה יותר ידידותי לסביבה. אגב, אחרי כמה שנים באירופה, התרגלתי ללכת למכולת עם צרור שקיות משומשות (אם כי, מודה, זה קצת עבר לי). בישראל, גם אם תקנה קופסת גפרורים, ידחפו לך שקית ענק מחומר יקר, רצוי עם לוגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, כל פעם שאני יוצא לקניות (פעם בשנה, בערך, לא כולל חלב ופיתות בסופר), אני מסתפק בשקית הראשונה שאני מקבל, וכל שאר המקומות שאני מבקר בהם נאלצים לוותר על שרותי כלוח מודעות מהלך. להביא סל קניות מהבית זה נורא נחמד, אבל הבית שלי היה במרחק כמה אלפי מילין משם (עשרות אלפי? לא יודע). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |