בתשובה לגידי אהרונוביץ, 20/06/02 15:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה לספר לך שמידי פעם - למרות שלא לעיתים קרובות - אני נתקל בסיטואציות בהן אינני יודע אם הצעת עזרה תתקבל בברכה או כעלבון. זה נכון גם לגבי עיורים וגם לגבי נכים על כסא גלגלים. היה פעם עיור ששאלתי אותו אם הוא זקוק לעזרה בחציית הכביש (הוא נראה לי די בלחץ באותה סיטואציה) והוא הגיב בחיוב, ולעומת זאת נכה על כסא גלגלים שהתקשה לעלות על איזו רמפה ענה לי בגסות וגרם לי להרגיש חרא. עבורי, אינטרקציות עם אנשים בעלי מוגבלויות אינן "זורמות", ולפיכך הן מקור לאי הבנות וחוסר נוחות. זה לא יפה להגיד, אבל התוצאה של זה היא שאני משתדל להמנע מהן. ואיך זה שטסת לחו"ל לבד? מי האידיוט שנותן לעיור להטיס מטוס? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאתה לא הראשון או היחיד שמרגיש כך. מעניין לעבור על מדור השאלות על נכים באתר הבא: האתר מעניין ומומלץ באופן כללי :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הבעיה אני בעצמי מרגיש לא נעים ליפעמים כשאני נמצא במחיצת נכים אחרים כשאני צריך לעזור להם וזה גם כולל עיורים אני חושב שכול מיקרה נימדד לגופו ושאי אפשר ממש להחליל או ו להוציא רשימה של מה עושים ומתי אבל כשעזרה מגיעה כשאתה צריך זה אחלה אבל כשאנשים סתאם מזיינים לך ת השכל זה יכול להוציא ממך בהחלט תגובות עוינות אני חושב שאני משתדל מאוד מהר לשבור קרח אם אנשים יעידו פה כמה שניפגשו איתי ואני חושב אין איזו חוכיות מסוימת באמת בנושא ]שוט תחשוב על זה שבלי שום קשר לנכות לא כול אדם ירצה עזרה אני מיצטער על התגובה המבולבלת |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |