 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרשה לי לצטט את עצמי: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. אני חושב שבמקום שנמדדים הבדלים בין אוכלוסיות, יש צורך להסביר אותם. ההסברים התרבותיים לא תמיד עומדים במשימה (ראה דוגמת האינדיאנים במאמר הקודם). בנוסף, זהו אחד הנושאים שבו אני מרשה לעצמי שלא לקבל בעיניים עצומות את התאוריות המקובלות, מכיוון שיש לחץ חזק נגד רעיונות מבוססי-תורשה (מי שנכווה בצוננים נזהר וגו'), ולהיות מוקע כגזען (אפילו כשהראיות קלושות) לא עוזר לקריירה של אף אחד. "הכל מודים בשחרותו של כושי", ויש הבדלים רבים אחרים בין גזעים ואומות (לסינים יש עיניים מלוכסנות). מנקודת מבט אובייקטיבית, האקסיומה שדווקא אינטליגנציה חייבת להיות אחידה בכל מקום נראית לי מאולצת, ונובעת מסיבות חיצוניות למדע (גם אם מוצדקות להפליא). בכל אופן, ליתר בטחון: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלא תהיינה אי הבנות, *לי* אין שום בעיה עם ההסבר שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשאלה המרכזית כאן (שאיננה מנותקת מן הרעיונות שבבסיס כל תאוריה אבולוציונית) היא ההגדרה שאנו משתמשים בה לאינטלגנציה. אני מסופק אם השגים ניכרים במבחני אינטלגנציה היו מאפשרים לבעלי אותה קבוצה לשרוד בסביבה שבה שרד אותו הומו ארקטוס (או מה שלא יהיה ) שהיה לחלוטין נכשל באותם מבחנים. ומכאן ההנחה שהסביבה היא משתנה קבוע היא בעיתית לכל מערכת כזו של התפלגות אבולוציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה שאנחנו יכולים לקרוא. האם זה אומר שהומו ארקטוס ידע לקרוא, או אולי שהיתה סלקציה שלילית נגד הומו-ארקטוסים שלא ידעו לקרוא? כמובן שמדובר על כשרים בסיסיים יותר ("אינטליגנציה"), שפשוט נמצאים בקורלציה חזקה ליכולת הזו. ההשתנות של הסביבה תלויה בנקודת המבט. לחץ אבולוציוני לכיוון הגדלת המוח קיים כבר הרבה זמן; הלחץ לשיפור ממוקד יותר של האינטליגנציה הוא לא אחיד בעולם, ובוודאי שהבדלים בין עמים הם עניין לאלפי השנים האחרונות לכל היותר. בכל מקרה אני חושב שהבדלים מסויימים אפשר להסביר גם לפי התרחשויות קצרות מועד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם אנחנו לא דוגמים חתך מסוים בזמן החברה הפוסט תעשיתית של התחלת המאה העשרים ואחת ומקישים מהנתונים של נקודת הזמן הזו על מונחים כללים כמו אינטליגנציה.שמהותה (אולי היא) יכולת להפוך פעילות נוירונית למישורים של פעילות לוגית. ושוב לניסוי המאוד מופרך שלי אני מודה. אבל אם נשתול תוך מסע בזמן מישהו מקצה הסקאלה האבולוציות הישר אל תוך תחילתה.נדמה לי שהוא עדין יהפוך פעילות נוירונית למישורים של פעילות לוגית (אם ההגדרה הזו בכלל יכולה להגדיר המשהו) אבל השוני בין הפעילויות הלוגיות האלה יהיה שונה מאוד. רוב האנרגיה יופנה ליעילות של חטיבת עצים ולא לכתיבת מזכרים וחשיבה על הצלת היערות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אתה קורא "תחילת הסקאלה האבולוציונית", אבל אני חושב שאם נסתפק בלשלוח את האדם בן זמננו לאתונה של אריסטו, הוא יוכל לערוך מבחני אינטליגנציה דומים לאלו של היום, והם אפילו יהיו ברי-השוואה. ברור שבזמנים קדומים, תבונה התבטאה באופן שונה מאשר היום; בכל זאת משהו צריך להסביר את ההתפתחות שלה, אז כנראה שהבעיות שהסביבה מציבה דורשות כלים דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי ברור מהי אותה סקאלה. והשאלה היא באמת מענינת האם נקבל אותם נתונים? לי לגמרי לא ברור שאכן כך יהיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |