בתשובה לעדי, 15/08/00 22:36
ביקוש והיצע 8264
אמנם ידיעותי בכלכלה מוגבלות לקורס בגובה הדשא בטכניון, אולם אני רוצה להעיז ולערער על קביעה הכלכלית שהוצגה.

האם חוקי ההיצע והביקוש מתאימים גם למקרה של מוצרי צריכה בסיסיים? אמנם אין לי דוגמא טובה פרט לנפט (כי בישראל כל המוצרים הנ"ל נמצאים בפיקוח) אולם אולי אפשר להשוות את הנפט לתרופה. חברות התרופות (שיש להן אגב הוצאות אדירות בעת פיתוח תרופות - מדובר לפעמים על מאות מליוני דולרים) קובעות מחירים גבוהים. הקונים לא יכולים שלא לקנות - חייהם תלויים בכך. כך גם הנפט. מדינה לא יכולה "לא לקנות נפט" כיוון שכל היצור והתחבורה תלויים בנפט - אם כדי לייצר חשמל ואם כחומר גלם או כדלק למכוניות, אוניות ומטוסים. ולכן, לדעתי, לא תיתכן "זליגה" למוצרים אלטרנטיביים כי פשוט אין כאלו (לפחות ב-‏5 השנים הקרובות).
אשר לפיקוח - לשם כך קיים אופ"ק, וכפי שציינתי, ישנו מאבק לגבי המחיר והכמות (שאכן תלויים זה בזה, אך לדעתי יש בידי אופ"ק לקבוע את שניהם) וכמו שאמר אברהם לינקולן

You may fool all of the people some of the time;
you can even fool some of the people all of the time;
but you can't fool all the people all of the time.
ביקוש והיצע 8275
רק הערה אחת -
עוד שיקול במדיניות קביעת מחיר הנפט שאופ"ק לוקחת לתשומת לבה: תוצאה נוספת של העלאת מחירי הנפט היתה האצת המחקר והפיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים, וכן שיפור הזיקוק של הנפט הגולמי. פתאום נערו את האבק מספרי מד"ב וחיפשו דרך לרתום את האנרגיה הסולרית ולהגשים רעיונות יצירתיים אחרים (בארץ החלו לדבר ברצינות על מפעל הימים ואף הוקם משרד וכבר הוכנו שרטוטים, וגם ניסו להפיק חשמל מתמלחות טרמיות באזור ים המלח). בקיצור- הצורך הוא אבי ההמצאה. כשם שבארץ החלו לבחון את נושא ההטפלה כשהגיעו מים עד נפש (אופס, הביטוי הזה לא ממש במקום), כך ארע בשנות השבעים.
גם אם אף אחד לא משלה את עצמו שיבוא היום והאנושות תוכל לזנוח את הנפט, הדאיג את אופ"ק שכמות צריכת הנפט העולמית יורדת.
ביקוש והיצע 8276
שאלת את עצמך פעם למה במשך 52 שנה הצלחנו לבנות רק מתקן ההתפלה הרציני היחיד בארץ על סף המדבר כמו ישראל (באילת). אולי למישהו *כדאי* ליצור בעיית מים לישראל? באותה מידה, למדינות המפיקות נפט *כדאי* למנוע פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים ע"י מניעת תרומות לאוניברסיטאות העוסקות במחקר שכזה למשל. פתאום כל אותם סרטי מתח מתחילים להראות הגיוניים?
ביקוש והיצע 8278
אם כך מי גוזר את הקופונים במקרה זה?
הטורקים שייצאו לנו מים? :)
ואיך הם יוצרים את הבעיה? בזמן שאנחנו גנבנו מהם ברזים, הם לקחו מאיתנו את המים?
ביקוש והיצע 8279
למי שחשוב לשמור על המזרח התיכון כאזור סכסוך (למשל, כדי לשמור את מחירי הנפט גבוהים) סוגיית המים היא כלי מצויין. בלי מים אין חיים. פתרון אפשרי לבעיית המים הוא ניצול מי נהר המנבגט בתורכיה לצרכי סוריה, עיראק, ישראל וירדן. (תודה לעמית מנדלסון על המידע) כל זמן שסוריה, ישראל ותורכיה מסוכסכות לא יתכן פתרון שכזה, אע''פ שבזמן האחרון יש סימנים להפשרת היחסים בין התורכים לסורים.
ביקוש והיצע 8280
מה בדבר גורמים לאומניים שרוצים ליצור מצב שבו ישראל לא תוכל להרשות לעצמה לוותר על רמת הגולן?
ביקוש והיצע 8286
חזרה לשאלה שהעלית, לגבי הביקוש וההיצע.
הנפט אינו חריג לכוחות אלו, בדיוק כמו התרופות שהזכרת אינן חסינות מהן.
אמנם גם נפט וגם תרופות הם מוצרים חשובים (יש שיטענו אף הכרחיים), אך האם באמת יקנו אותם *בכל* מחיר? ויותר חשוב, האם יקנו *את אותה הכמות* בכל מחיר?
א. לא. תרופה העולה יותר ממה שהינך מסוגל לשלם, אינך קונה. ניתן כמובן לטעון שאז תגנוב, תרצח, וכו' ע"מ להשיג אותה - אך איני בטוח שזה תמיד נכון, וגם אם כן, לא תמיד אפשרי. לשם הפשטות, נישאר ברמה של כסף שניתן להשיג - ולפעמים פשוט אין מספיק. להוכחה, שאל את אלו הרואים תרופות חדשות ויקרות שאינן בסל הבריאות וידם אינה משגת.
ב. גם אם אף מדינה לא תישאר ללא נפט, האם בכל מחיר היא תקנה את אותה הכמות? בדיוק כמו המים שהוזכרו אח"כ - חייבים מים, אך ניתן לחסוך חלק מההוצאות. כאשר המחיר עולה, הקונים מתחילים לראות שכדאי לצמצם הצריכה (ומכאן הביקוש יורד) או לחפש אלטרנטיבות. לנושא זה, ניתן לראות רצף של כתבות ומאמרים שמפרסם נחמיה שטרסלר ב'הארץ' נגד העובדה שהמים החלקאיים מסובסדים - ולכן חקלאים אינן מקבלים תמריץ מספק לחסוך במים.

לכן אופ"ק לעולם לא תוכל לשלוט בכמות ובמחיר בו-זמנית, שאם לא כך היה, היו מעלים המחיר עד אינסוף וגם הכמות - ומייד כל הכסף בעולם עובר אליהם. כמובן שהקצנתי, אך אם זה לא עובד עד אינסוף, כדאי לבחון עד היכן כן.
שורה תחתונה, האימרה של לינקולן במקומה: מכיון שבסוף האנשים קולטים (לפחות קצת), אי אפשר גם להעלות מחיר וגם לצפות שיקנו את אותה הכמות או יותר. הקונה מחליט כמה לקנות.
לו רצינו להיות מעט טכניים יותר, היינו מסבירים כי ביקוש יכול להיות קשיח או גמיש יחסית. ביקוש גמיש הוא ביקוש שעלייה קטנה במחיר מורידה בהרבה את הכמות המבוקשת. ביקוש קשיח הוא הפוך - בדיוק כמו נפט ומים, עליית המחיר מורידה כמות, אך ירידת הכמות היא קטנה יחסית לעליית המחיר. כאשר קרטל מזהה ביקוש קשיח, כדאי להעלות מחירים. חלק אמנם יקנו פחות, אך המחיר הגבוה יפצה על הכמות הנמוכה יותר.
הפתרון? קטונתי. נלחמים בקרטל או מאמצים טכנולוגיות חדשות. בטווח הארוך, ברור שהשני הוא המבטיח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים