 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז היה כתוב "ובנותיהם". לא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל מה אם היה צורך לשכתב "הבנים והבנות של קיבוצי הגליל"? התשובה: אין צורך לשכתב. המילה "של" היא מילה נאה שאין סיבה לא להשתמש בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובןף, אפשר גם להתחכם ולכתוב ''בנות קיבוצי הגליל ובניהם''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז לא ברור אם ''הבנים'' הם של קיבוצי הגליל, או סתם בנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח מופרך דקדוקית, אבל במקרה השני אני הייתי שם פסיק כדי להבהיר: "הבנים, והבנות של קיבוצי הגליל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא הבנים של הבנות של הבנים, אלא של בנות הקיבוץ. נניח שמדובר לא בקיבוץ אלא בחברה, ויש לה חברות-בת. במשפט ''בני חברת עלית ובנותיה'' לא ברור אם אלה הבנים של חברת עלית ושל חברות הבת שלה, או הבנים והבנות של עלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להישאר בתחום הגיאוגרפי: בנות של עיר הן ערי הלווין. "בני חיפה ובנותיה" - האם נכללים בהם בני קרית אתא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |