בתשובה לאסתי, 06/08/02 9:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום מופיעים ב"הארץ" פרטי הפרשה, והם חמורים משחשבתי. מתברר שבמוניתו של הנהג היה כפתור מצוקה. כלומר הוא יכול היה לנסות להזעיק עזרה כבר במהלך הנסיעה, ולא עשה זאת. ולאחר שהוריד את המחבלים? ובכן, הסברו של מר עאשור לכך שלא עשה כלום הוא, שפחד שיעשו בו לינץ'. מי בדיוק הוא פחד? מי יעשה בו לינץ'? שכניו ביפו? אני מקווה מאוד שהמצב עוד לא חמור עד כדי כך! ובינתיים גם יצא לאור סיפורן של שתי הצעירות שהוזהרו וירדו מהאוטובוס לפני שהתפוצץ, ולא ניסו להזעיק עזרה ב-20הדקות שבין ירידתן מהאוטובוס, והפיצוץ. אז נכון, הנושא עדין ורגיש וכולי וכולי. מצד שני, וכמו שכבר נאמר פה לא פעם, אם כי בהקשרים אחרים (שלא לומר הפוכים)- אור השמש טוב לחיטוי וגו'. אני מבינה את מצבם הקשה לערביי ישראל כניצבים בתווך, בין עמם למדינתם. אבל יש הבדל בין העלמת עין משוהה בלתי חוקי שכנראה נכנס לחפש עבודה, לבין אנשים אחרים, ששכרו לפני כמה ימים את הדירה הסמוכה, ולא נראה שהם מחפשים עבודה, ובאופן כללי יש בהם משהו חשוד. (קנו שק שלם של דשן כימי, כשכל מה שיש להם בדירה הוא עציץ קטן אחד של נענע? זה הזמן להתחיל להרים גבה, לדעתי). ואשר לידיעה ממשית על פיגוע שעומד להתרחש, ואי נסיון למונעו- זו אי-פעולה שכמוה כפעולה. כמוה כרצח. וכדאי שהדברים ייאמרו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |