בתשובה לדובי קננגיסר, 09/08/02 11:15
מאמר מצויין 84162
עוד לא השתכנענו, רק התבשרנו.
עוד ארוכה היא הדרך עד שנתרצה ונשליך את תורת היחסות המוכללת בשל מדען אחד ששולח ידו במדע פופולרי יותר משהוא עוסק במדע.
אם נתרצה, אני לא יודע מה זה יעשה לפיסיקה (אני מניח שבהתחלה יקפצו כמה פיסיקאים מגגות המכון שלהם, ואז, אחרי שקצת ירגע העניין, הם מאד ישמחו ששוב יש קרקע בתולית לחרוש ולחקור בה).
לגבי הבוסריות, הרי שזו תכונה יחסית. לא תכיר בפרי כבוסר, עד שלא טעמת את גרסתו הבשלה, או עד שידעת להשוותו לפרי בוסר אחר (לפי גרסתו הבשלה).
פיסיקה, היא מהבשלים שבפירות עץ הדעת, ולכן, גם אם תמצא בה תולעת, כגון קריסה של עקרון מקודש בתורת היחסות המוכללת, הרי שעדיין אין פרי בשל ממנה.
לאמור, לעומת מידת הודאות של מודלים ותיאוריות בפיסיקה, שמראים יכולת נבואית מעוררת יראה וכבוד, לא מציג תחום מדעי המדינה יכולת דומה (אני עוד מחכה שמישהו יזכיר לי איך מדע המדינה שינה את חיי ו\או איזה תגלית מרעישה כבר נזקפה לזכותו ואינה עדיין *בליבו* של ויכוח).
מאמר מצויין 84212
מדע המדינה היה שמח לשנות את חייך במגוון הזדמנויות, אילו מישהו רק היה מקשיב. לצערנו, הפוליטיקאים בוחרים להתעלם, ולמדעני מדינה לכשעצמם אין יותר מדי כוח.
מאמר מצויין 84230
אפיזודה משעשעת, בהקשר זה, מציין ההיסטוריון (של המלחמה הקרה) הידוע John Lewis Gaddis על פגישה שנערכה, בהיותו מתלמד צעיר, עם אחד מחברי המועצה לביטחון לאומי בממשל ניקסון.

“One of the more earnest members of our group asked him, “approximately how many hours a week do you spend reading the American Political Science Review?” A puzzled expression came over the official’s face, and then he sighed; “I think I last looked at it about seven years ago”. At that point, I decided it would not be prudent even to ask him about the American Historical Review.” ‏1

1 הציטטה לקוחה מתוך מאמרו של Gaddis המתעסק בהשפעה המועטה שיש למדע המדינה ולהיסטוריה על, במקרה זה, מדיניות הביטחון הלאומי בארה"ב.

John Lewis Gaddis “Expanding the Database: Historians, Political Scientists, and the Enrichment of Security Studies” International Security 12:1 (Summer 1987) pp. 3-21

מאמר מצויין 84366
אני מקשיב.
רוצה לשאת דברים בשם ובזכות התחום ?
מאמר מצויין 84491
איזכרתי כבר מספר פעמים את התרעותיהם הרבות של רוב מדעני המדינה בישראל על הנזק ש(י)גר(ו)ם חוק הבחירה הישירה. אילו היו מקשיבים להם (ולא למשפטנים), לא היינו היום בברוך בו אנו נמצאים.
כמו כן, מחקרים בתחום המנהל הציבורי יכולים לחסוך הרבה משאבים שילכו לעזאזל עבור סוכנויות שלא יועילו לדבר וחצי דבר. למשל - סוכנויות ללחימה כנגד שחיתות. בד"כ מקימים סוכנות אחת בעלת סמכויות רחבות מתוך הנחה שכך יהיה לה הכי הרבה כוח כדי לפעול. למעשה, מחקר שערך משה מאור הראה שדווקא כאשר הוקמה סידרה של סוכנויות קטנות בעלות סמכות מצומצמת (כמו בישראל), התוצאות היו יותר מוצלחות. בעקבות המחקר שוקדים במספר מדינות (ניו-זילנד, משום מה, עולה בזכרוני) על שינוי הסוכנויות הפועלות בתחום.

אלה רק שתי דוגמאות מתוך הידע הבאמת מצומצם שלי בתחום. בנוסף, צריך לזכור שחשיבותו של תחום אינה דווקא בתוצרים הסופיים שלו (מה תרמה לך האסטרופיסיקה עד כה?), אלא גם, ובעיקר, בידע התיאורטי שהוא מביא.
מאמר מצויין 84370
אמר אחד מנשיאי ארה"ב: עד שנבחרתי היה לי זמן לקרוא ולחשוב,היום יש לי זמן רק כדי להגיב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים