בתשובה לדף-נע, 20/08/00 9:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דפנתי! האם שמוליק שהביא לי את האגדה המקסימה הוא שמוליק שלך? איזה יופי!!! קלעת לדעתי בול, אפילו הצלחת להסביר משהו שהסתבכתי איתו מאוד בתשובתי לINBAR, כשגדלים ברור שאין קוסמים או מכשפים, לרוע המזל אי אפשר להתבלבל בעניין (חוץ מבהארי פוטר המדהים...) אבל אהבה, אנחנו לפחות מקווים, קיימת גם בעולם האמיתי, וזה כבר מבלבל. שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לתת משמעות מחודשת לאריאל זילבר: "אני שולח לך צליל מקוון".. מה שבעצם רציתי לאמר: הקסם נמצא אצלינו. אין שום בעיה להאמין בפרפרים מצויירים שמרחפים סביבנו, או להתעודד ברגע קשה משיר שמהדהד בראש, והאמת?.. אני חושבת שמבין הרבה אנשים, את קרובה במיוחד לאגדות וקסם, ובכל זאת - את מתקשרת עם המציאות. אז אולי מי שדווקא לא מוותר על אגדות יוצא נשכר?.. כי נראה לי לפעמים שאנשים שמתפכחים מהן בציניות רבה כלפי העולם - קשה להם יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ''צליל מכוון'' כתב יצחק קלפטר, לא אריאל זילבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, שכחתי, ונראה לי שכדאי לענות: זה שמוליק לגמרי אחר (בכל אשר אפנה אמצא איזה שהוא שמוליק (לא שיש לי בעיות עם זה..). אין דמיון בין השניים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |