 |
טוב, סתם כותרת פרובוקטיבית. אני מסכים איתך שבפרסום ההחלטה להוסיף את הכמוסות לערכת המגן, כמו גם בעצם ההחלטה, יש כוונות נוספות מעבר למוצהר. בקווים כלליים, זו כנראה חזרה על מה שדוד לוי עשה ב- 1990 כשלחץ שיחלקו את הערכות לאוכלוסיה מראש. הבעיה שלי עם ההסבר הזה הוא שעד עצם היום הזה אינני מבין את כל המשמעויות של ההחלטה ההיא, וממילא לא את המסקנות הע"ביות/גרינברגיות הנובעות מכך. אז אני אומר: זה דומה, אבל אני לא יודע מה זה.
אני נאלץ שוב למחות על "התעלמות מכל שאר נזקי...", כיוון שאני טוען שהכמוסות הן נדבך אחד מני רבים בהבטחת שלום האוכלוסיה. אגב, לעניין מיליוני הדולרים שהן עולות, קח בחשבון שממילא יש למדינה מלאי כמוסות, בדיוק כמו במקרה של ערכות האב"כ. גם לא הומלץ כאן על מבצע לוגיסטי יקר של חלוקת כמוסות, אלא בסך הכל על טפטופן מהמחסנים לאוכלוסיה במסגרת המתכונת שכבר נקבעה ב- 1990, ויש לגביה כבר די והותר נתונים, של תחזוק ערכות-מגן הנמצאות בידי האזרחים. אחד היתרונות הוא הרבה פחות פאניקה, הפתעות ועומסים במעבר למצב חירום. ובכלל – מבחינת הכסף ומה אפשר לעשות בו, זו בדיוק שאלת "החץ – כן או לא?" או "פצצה גרעינית בסלון – טוב או רע?".
לסיכום, לא התיימרתי לדעת מה הם השיקולים מאחורי ההחלטות ולא להצדיק אותם. ביקשתי לציין את המשמעויות המעשיות האפשריות ולחדד את מהות הביקורת שלך, ואני חושב שהצלחנו בכך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש