 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם עוד לא קראת את האלה הלבנה, אז תלכי מהר ותקראי אותו. אין לי הרבה מה להגיד בנושא כי גרייבס אמר כבר כמעט הכול - חלק ממה שעוד לא אמר אני מתכוננת לכתוב במאמר נוסף, ובספר שאני מתכננת, אם יהיה לי פעם זמן לכתוב אותו (כי כרגע מעניין אותי יותר לכתוב רומנים). במאמר הזה התייחסתי דווקא כן לטריסטן ואיזולדה, כי עשיתי על הספר הזה עבודה גדולה (שהופיעה בספר בשם זה, בהוצאת אור-עם) שעסקה לא רק בצד המיתולוגי של הסיפור אלא גם בהיסטוריה שלו ובנוסחים ספרותיים שונים. דרך אגב, אני שמחה לראות שיש מי שמתעניינת בצד הפגאני דווקא, ומתמצאת בו - שאלתי היא אם את גם מאמינה בדרך זו של הסתכלות על העולם, או רק חוקרת את זה מבחינה אקדמית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את מאמינה בדרך זו של הסתכלות על העולם, או רק חוקרת את זה מבחינה אקדמית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי טלה, קראתי את האלה הלבנה (כבר אמרתי, לא? אם לא אז הנה אני אומרת). לא קראתי את התרגום שלך, ואני חייבת להודות שעד לפני המאמר הזה בכלל לא ידעתי שקיים תרגום לעברית. יש לי בבית את המקור באנגלית. וכן, אני לא רק מתעניינת בפגניות, אלא אני חיה פגניות, כבר די הרבה זמן למעשה. לפני ארבע שנים עברתי "הכנסה בסוד" לדרגה ראשונה של ויקה גרדנריאנית בגרמניה, מאז הספקתי לנטוש את הויקה, שלא התאימה לי מבחינה מעשית ותיאולוגית כאחד, ולהקים בארץ קבוצה קטנה לפגניות מזרח תיכונית. אגב, ברוב קבוצות הלימוד הפגניות הרציניות שעובדות לקראת חניכה, רוברט גרייבס הוא "ספרות חובה"... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |