בתשובה לבמבי, 15/08/02 10:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משפט הוא לא ''לא בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ריבונות וכו''', משפט הוא רק משפט. אם ברגותי עבר את העברות המיוחסות לו (ז''א רצח, ניסה לרצוח , שידל וקשר לרצח), יש לשפוט אותו. אם הרשויות הפלשתינאיות מסרבות לשפוט אדם שפשע למרות שהועברו אליהם הוכחות ברורות, על ישראל (או המדינה שכלפי אזרחיה הוא פשע) להעמידו למשפט. דווקא שיחרור ברגותי ממשפט (בהנחה שיש הוכחות מספיקות, כמובן) הוא הבעייתי, משום שהוא שם את ברגותי מעל החוק, או משום שהוא מניח שברגותי לא אחראי למעשיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ויכוח על חומרת העברות. השאלה היא אם משפט כזה הוא חכם פוליטית? יש הבדל בין צודק לבין נכון פוליטית.וכמו שנאמר בעניין אחר לפעמים להיות חכם עדיף מלהיות צודק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היתה האלטרנטיבה? לעזוב אותו במנוחה למרות שידוע שהוא עסק, עוסק וכנראה גם יעסוק בפשעי מלחמה? לחסל אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ערפת עסק עוסק וכו' בפשעי מלחמה? אז אולי נעצור גם אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אם הנסיבות יאפשרו את זה. נראה שהנסיבות אכן אפשרו לעשות את זה עם ברגותי, ומישהו כבר העיר כאן שהמעצר הזה לא גרר גל תגובות קשה מדי בשטחים ובחו"ל. מכל מקום, יש הבדל בין מי שנמצא בדרג הניהולי, כמו עראפאת ושיך יאסין, לבין מי שעוסק בפעילות מבצעית כמו (לכאורה) ברגותי: לראשונים יש אחריות שילוחית, לאחרונים אחריות אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסדר הטוב: אין אחריות שילוחית בפלילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אחריות שילוחית" חלה במשפט האזרחי (חוזים וכו') ולא במשפט הפלילי. דיני השליחות מגובשים בחוק השליחות, שהסעיף העיקרי בו קובע כי: "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח". נדמה לי שכדאי להבהיר את הסוגייה בעזרת הדוגמא הסכמטית הבאה: ראובן - איש עסקים טרוד - ממנה את שמעון כשלוחו כדי שיכנס למו"מ עם לוי בקשר לעיסקה מסויימת, יסכם את תנאי העיסקה ויחתום עימו על חוזה. לאחר שנחתמה העיסקה מגלה ראובן ששלוחו שמעון ניהל בשמו עיסקה כושלת והסב לו הפסדים ולכן הוא מעוניין להתנער ממנה. האם יוכל להתנער ? לא ! לוי יפנה את ראובן לסעיף הנ"ל בחוק השליחות ויחייב אותו לבצע את העיסקה גם אם הוא - ראובן - אישית לא ידע את פרטיה עת שנחתמה. הלאה: נניח עכשיו שבמהלך המו"מ הנ"ל בין שמעון לבין לוי שולח שמעון את ידו לחפץ כלשהו שהיה מונח על שולחנו של לוי וגונב אותו - כלומר מבצע עבירה פלילית. האם ניתן להאשים את ראובן (שולחו של שמעון) בגניבה ? לא ! אם ראובן - אישית - לא ידע דבר על הגניבה שביצע שלוחו לא ניתן להאשימו בה, ורק שמעון יואשם. הלאה: נניח עכשיו שראובן שלח את שמעון למו"מ והורה לו כי במהלך המו"מ יגנוב חפץ משולחנו של לוי. האם ניתן להאשים את ראובן בגניבה ? כן ! אבל אז אשמתו של ראובן לא תהיה מכוח אחריות שילוחית אלא אחריות פלילית ישירה (של שותף, משדל וכו') (שמעון יואשם בכל מקרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה רצינית: ומה אם ראובן יודע, ממו"מים קודמים שלשמעון יש בעיית קלפטומניה והוא אינו מסגירו ואף ממשיך לשולחו ללקוחות תמימים? זה פלילי! בכל מקרה, איני רואה כיצד נוגע הדבר לפשעי הרש"פ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתך מזכירה לי סרט כלשהו שבו אילפו קוף לכייס אנשים. ולעצם השאלה: תשובה לשאלתך מצריכה שילוב של כמה עקרונות משפטיים: כדי להאשים את ראובן (השולח) במעשי הקלפטומניה של שמעון (או לפחות בסיוע להם), צריך שלראובן תהיה ידיעה (מחשבה פלילית) כלפי המעשה. אבל החוק איננו מחייב שתהיה דווקא ידיעה קונקרטית וממשית כלפי מעשה מסויים. במשפט קיים מה שנקרא "ידיעה קונסרוקטיבית" - כלומר שהמשפט מייחס לאדם ידיעה גם אם הוא לא ידע בפועל. על פי העיקרון הזה - מי שהיה עליו לדעת מוחזק כמי שידע. ובדוגמא שלך: ברור שהיה על ראובן לדעת - על סמך מקרים קודמים - ששמעון יגנוב גם הפעם. חוק העונשין קובע, בהקשר זה, כי: "ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן". יותר מכך: חוק העונשין מרחיק לכת וקובע כי: "רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם - אם נמנע מלבררם"; כלומר שאם עצמת את עיניך מלראות את האפשרות שהעבירה תתרחש - גם אז אתה מוחזק כיודע. ועכשיו, כשהגענו למסקנה שראובן יודע על העבירה נשאלת השאלה מה דינו. חוק העונשין קובע כי: "מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה - הוא מסייע". ניתן, אם כן, להגיע למסקנה שראובן נמצא בסטטוס של מסייע. ומה עונשו של מסייע ? חוק העונשין קובע (בגדול) כי העונש הינו מחצית העונש של העבריין עצמו. הערה: בחוק העונשין ישנו "מחירון" מפורט לעבירות סיוע - אין טעם להיכנס כאן אליו. אשר לטענתך בסוף תגובתך כי אינך רואה כיצד נוגע הדבר לפשעי הרש"פ: לא טענתי שהדבר נוגע או לא נוגע. היה מי שציין באחת התגובות כי ניתן יהיה להעמיד את מפקדי הרש"פ לדין באשמת "אחריות שילוחית", ואני ביקשתי "למען הסדר הטוב" לציין שבפלילים אין אחריות שילוחית (כלומר שבפלילים - גם השולח נושא באחריות ישירה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, כמובן שכחתי לציין את הדיסקליימר הפופולארי אלע"ד. בסדר, לא אחריות שילוחית במובן החוקי, אלא אחריות עקיפה או אחריות מסדר שני. (מי שרוצה לדחוק אותי לפינה כאן יצליח. שולחיו של פושע הם, בעיני, פושעים לא קטנים ממנו, אבל איכשהו בעניני לאום/מלחמה זה שונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את דעתי על המשפט "לפעמים להיות חכם עדיף מלהיות צודק" הבעתי כבר בעבר (תגובה 62611). כל עוד אין לך (?) כדור בדולח (כזה שלא רק יחזה את העתיד, אלא גם יחזה את העתיד עבור כל בחירה שלך), אי אפשר לדעת מה "חכם", אבל אפשר לדעת מה "צודק", ולכן לא מדובר על אפשרות אמיתית. בנוסף, נניח שיש לך אפשרות לקחת כסף מאחד הבנקים הגדולים, ללא שאף אחד ידע, כביכול זה ה"חכם" (רווח כלכלי מידי, ללא תשלום), אבל האם מי מאיתנו יעשה את זה1? ונמשיך הלאה, נניח שעדפת החכם על הצודק היא עדיפות ממשלתית בלבד, האם המדינה יכולה לקחת את כך רכושו של אחד מאזרחיה (ללא ספק, דבר חכם, האזרח יעבוד קשה להרויח את הכסף, ותוך כדי כך ייצר מיסים למדינה, שלא לדבר על הרווח המיידי)? מעבר לכל זה, נשאלת השאלה למה זה לא חכם, בהתחשב באפשרויות האחרות (ענישה ללא משפט, או לא ענישה) זאת נראית לי האפשרות החכמה יותר. ----------------------------- 1 שאלה רטורית, נא לא לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית לא תמיד התוצאות הם כופסא שחורה. דוגמאות הפוכות קל לתת : אתה מגיע לצומת ויש לך זכות קדימה אבל אתה קולט שמהנתיב מימין עומד להתפרץ רכב לצומת? עכשיר השאלה תהיה צודק ותעבור כי יש לך זכות קדימה או אולי תהיה חכם ותחיה? אין לי דעה בקשר למשפט ברגותי אבל במבט קדימה אני יכול לראות מספר תוצאות למשפט כזה. בעדר נתונים קשה לי להכריע מה נכון אבל לא נראה לי שזה החלטה כל כך טריביאלית להעמיד אותו למשפט כמו שמשתמע פה מדברי המגיבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של הצומת לא מדובר על צדק מול חוכמה, אלא על טפשות מול חוכמה. מי שעובר בצומת רק משום שיש לו זכות קדימה אינו צודק, ובנוסף לזה, אינו מציית לחוקי התעבורה. במבט קדימה, גם למשפט דרעי או לחלופין, משפטה של אתי אלון, אפשר לראות מספר תוצאות, האם גם כאן לא מדובר בהחלטה טריויאלית? האם הפרקליטות צריכה לבדוק את ההשלכות של העמדת כל פושע לדין? האם יש (או, ראוי שיהיו) אנשים שנמצאים דה-פקטו מעל החוק, רק משום שתוצאת שפיטתם יכולה להיות לא ברורה (או, אפילו, ברורה ומנוגדת לאינטרסים הפוליטיים של שליטי המדינה)? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |