בתשובה לאור, 15/08/02 10:42
איך עושים את זה 85165
כמה הערות על הרפורמות מרחיקות הלכת שהצעת:

1. הסטוריה של מדינת ישראל נלמדת ביב' לבחינת הבגרות. קרבות, מבצעים, מלחמות וכו'. הבעיה היא שהמורים, שנמצאים כבר בלחץ זמן, מתמצתים את הנושא (שיכול לעבור בצורה מאוד מעניינת) וממלאים את התלמידים במליון פרטים לא רלוונטיים. בנוגע לראיה חברתית-פוליטית, דמות המורה היא מהותית ואי אפשר להחיל את הדברים על כל אחד במערכת החינוך.

2. גם לימודי התנ"ך יכולים להיות מעניינים במידה והמורה מוכן להשקיע. לצערי, מאבקי דתיים חילוניים מונעים לימוד היקפי יותר של התנ"ך כפי שאתה מציע.

3. מסכימה. קצת לאומיות לא הרגה אף אחד.

כל הנקודות שהצעת ברות ביצוע. הכל שאלה של תקציבים ומאבקים בין קבוצות אינטרס. נעבור את המכשול הזה ונגע באושר.
איך עושים את זה 85214
לגבי החומר לבגרות. לפחות בספרי הלימוד שלי החומר לא הופיע כלל, ככה שסביר שהוא לא היה בתכנית. אולי את מדברת ממש מידע ומהכרת תכניות הלימודים, אבל קשה לי להאמין שאיזה ספר מדבר על מלחמת לבנון או על מהפך 77.

לגבי לימודי התנך. איני אומר שאינם מעניינים ואותי הם מאוד עניינו. אולם לאחר שתהנסיתי קצת בהוראת תנך אני חושב שניתן משקל רב מדי לפרשנות קשיים מקומיים ופחות לתמונה הכללית שלא לדבר על ערכי התנך. טכנית, תלמיד יכול לקבל מאה בבחינה גם אם לא ידע מי בא קודם, אברהם או שאול. אין שום ראייה כללית, שום הבנה של תהליכים נרחבים, ויותר מדי התעמקות נקודתית. לי יש הצעה די מרחיקת לכת בעניין: להפוך את לימוד התנך יותר בכיוון של הסטוריה. ללמד את הדברים כהסטוריה, שיהיה טקסטבוק מרוכז בעניין, עם מפות וסרטוטים וכן הלאה. כמובן שהכול ייעשה תוך זיקה הדוקה לטקסט ותוך מגע עימו, אבל עדיין, נראה לי יותר חשוב שתלמידים יבינו את הרקע להתפלגות הממלכה או את הערכים האנושיים שעומדים מאחורי עשרת הדברות מאשר את שתי אפשרויות הפירוש לפי טעמי המקרא של הביטוי "צדקה ממני" שאמר יהודה לתמר.
ישנם המוני תלמידים ששפת התנך היא מכשול עבורם והם לא מבינים דבר מן הטקסט. כמובן שזה לא תירוץ אבל עדיין זה מכשול שניתן לרכך אותו אם מעניקים יותר משקל גם למה שאינו פרשנות נטו.
איך עושים את זה 85335
"ניתן משקל רב מדי לפרשנות קשיים מקומיים ופחות לתמונה הכללית" - אתה כ"כ צודק!!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים