בתשובה לאיילת בועזסון, 14/08/02 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אולפנא היא מהשורש א.ל.ף וזאת האמת, כי בכל חינוך יש גם אילוף. ומי שזה פוגע לו בתפיסות האידיאליות של "החינוך הטבעי" או פילוסופיה אחרת שיביט בילד הקטן שלו בן השנה ויראה איך הוא מחקה את הוריו או אחיו הגדול. כל תהליך החיברות מבוסס על חיקוי אחרים. מה שאני רוצה להגיד שאין כל בושה בלחנך ולאלף, גם לערכים ואם זה כולל כפיה, שעדיף שתהיה מוסווית כדי שלא תדחה ע"י הילדים, גם זה לגטימי בעיני. בעבר שאלתי את עצמי את השאלה הבאה: האם ניתן לגדל ילד ללא מחויבויות לתפיסות של אחרים (כולל הוריו), שהכל "יבוא מתוכו", אז אני אעזוב את התשובה לכך ורק אומר שאם נצליח לגדל ילד כזה ו"הכל יבוא מתוכו" אז הוא יהיה ריק ובור. איך זה מתקשר למה שאמרתי קודם? נדמה לי שאנשים בעלי "נקודת מבט חילונית" מתחלקים לשתיים: כאלה החסרים סמכות פנימית לכפות את ערכיהם (חופש המחשבה וכו') על ילדיהם וכאלה שעושים זאת אך חושבים שהם לא כופים. הזכות לכפות ערכים היא היא מוסרית ומעשית. (זה לא אומר שזה תמיד יצליח, אבל זה סיפור אחר). 2. יתכן שלאולפנא כזו ("האולפנא לחופש המחשבה ולנקודות מבט שונות ע"ר) לא תהיה בכלל הצלחה כי אני כופר בכלל ביכולת של מערכת חינוכית להעניק ערכים, בעיקר במערכת בה המורה לא ניתפס כאוטוריטה (לא שאני רוצה שמורי ישראל יהיו אוטוריטות בעיני התלמידים). רק ההורים יכולים להעניק ערכים או מבוגרים אחרים שנמצאים באינטנסיביות עם הילדים (כמו התנהגות המורים בזמן ההפסקה או במהלך השיעור אך בוודאי שלא ע"י חומר לימודים מסודר). 3. אין צורך בשיעורי ערכים כי המציאות והיום יום מזמנים מקרים שכל הורה יכול להגיב להם או לדון עם ילדיו בהם וזאת נראית לי, לא מנסיון, הדרך הטובה ביותר "לחנך לערכים". |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |