בתשובה לChen Shapira, 15/08/02 21:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היא צריכה להבהיר לך מהו סוציאליזם, למה היא דוגלת בו ומה האלטנטיבות. אני מניחה שזה מה שהיא עשתה. סוציאליזם הוא בהחלט לגיטימי- אם היא הייתה פציפסטית נלהבת, למשל, זה היה קצת יותר בעייתי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שמורה דתי צריך להבהיר לך מהו דת ואלוהים למה היא דוגלת בה ומה האלטרנטיבות - לא במטרה להציג אותן כשקר לעומת הדת אלא כאלטרנטיבות רציניות וגם להציג את הכשלים והבעיות שיש בדת. אם המורה היתה דתיה נלהבת שוחרת אלוהים ומקפידה על שולחן ערוך זה כבר בעייתי מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ציפיתי לתגובה בשעה הזאת... כל מורה היה מציג לי את האידאולוגיה, הסיבות והאלטרנטיבות. במקרה זה, מכיוון שהיא נלהבת, השיעור היה מוטה. כלומר, האלטרנטיבות לא קיבלו סקירה הוגנת לדעתי. גם פציפיזם אפשר ללמד ע''י הצגת דעות בעד ונגד. לא אתנגד אם ילמדו את ילדי מהו פציפיזם, בתנאי שלא ישכנעו אותם לבחור בכיוון זה. באופן דומה, הורי היו מעדיפים שיציגו את הסוציאליזם בצורה פחות תומכת. ברור לי שיש פחות תומכים לפציפיזם מאשר לסוציאליזם. השאלה אם מספר התומכים צריך לשנות. האם הפציפיסטים ביננו צריכים שמערכת החינוך תסביר לילדיהם שלאמא ואבא יש דעות לא לגיטימיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתם מגזימים בערכו של החינוך בבתי הספר. אדם שמורה אחד שלו היה סוציאליסט ואף אם הטיף בלהט לכך עוד לא הופך להיות כזה בעצמו. וזה נכון לגבי דברים אחרים. ונניח שהמורה שלי מלמד שהכול מאלוהים אז מה? מחר אני חוזר בתשובה? ההשפעות של בית הספר אינן כה משמעותיות בעיקר כאשר אין סביבה תומכת וכאשר יש סביבה כזו זה לא ממש משנה מה בית הספר מלמד. ערכים בעלי גוון פוליטי או דתי, או ליתר דיוק, הרצאות אידיאולוגיות בכיוונים האלה, אינם כל כך משפיעים גם כי אינם פרי מערכת שלמה וגם כי הם עצמם חמקמקים ולא מעשיים. הילדים צעירים מדי מכדי להבין לעומק ממש וגם אם כן ההבנה היא שכלית טהורה ולא משהו שנדבק. כדי להטות פוליטית צריך מסע שכנועים מאוד אינטנסיבי. בסופו של דבר כמעט כולם מצביעים מה שהם קיבלו בבית. אני אישית חושב שמעט מאוד אנשים, כולל אני, יודעים באמת מה בדיוק קורה בפוליטיקה ומגבשים נימוקים לוגיים טהורים לגבי מה להצביע. זה אולי נובע מהסיבה שהדברים לא כפופים ללוגיקה במקרה זה. נראה לי שחינוך לערכים שיעבוד חייב להיות קודם כל שאינו שכלי טהור. דבר שניתן להחדיר אותו בכוח, כי כך בעצם גם נעשה רוב החינוך אחרת כולנו עוד היינו עושים במכנסיים ואוכלים עם הידיים. מישהו למד את זה בשיחת ארבע עיניים נינוחה עם הוריו? ערכים שניתן להקנות אותם הם קודם כל ערכי אדם: תרבות דיבור, סדר וניקיון בסביבה שלך, הימנעות מאלימות, עבודה מאורגנת, שיתוף פעולה, אחריות ואחרים. אלו הם ערכים בסיסיים שניתן להקנותם באמצעים שאינם רטוריים ואינם נשענים על אינטלקט נטו, גורם שאינו כל כך מפותח ואינו דומיננטי אצל רוב הילדים הצעירים וגם בבגרות כוחו עוד מוטל בספק. אני בספק אם ניתן לחנך לסוציאליזם או לפציפיזם בבתי הספר. קודם כל הסביבה אינה כזו ושנית מדובר בהרצאות נטו. ואולי השפעתן אינה כה רבה. אבל אפשר לנסות. האמת נראה לי שזה יהיה יותר יעיל שבמקום שכל מורה יימנע מעמדה שכל מורה ינקוט עמדה. אז נוצר איזון לא פחות טוב. בתנאי שדואגים לאזן את הדברם מראש. אבל שוב, אני מטיל ספק בכל דעה שיביע מי מצוות המורים. עד הקיוסק שבכניסה לתיכון זה כבר מתפוגג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך, ואפילו רוצה להקצין: אני *מעדיף* שהמורים של ילדי יציגו לו תפיסת עולם שונה משלי. זה מאד מתאים לתפיסת העולם שלי שהוא יתעמת עם מה שהוא סופג בבית, שכן גם אם אני מנסה להציג בפניו אלטרנטיבות רעיוניות לדרכי, ברור שאני לא עושה באופן הוגן. אני בהחלט בעד שהוא יביא הביתה רעיונות וטיעונים ששמע במקומות אחרים, אולי בגלל האשליה שלי שאני מסוגל להתמודד עם הטיעונים שלו, ורואה בפעילות הזאת מעין זריקת חיסון של נגיפים (memes) מוחלשים. בסוגריים אפשר להוסיף שאני *כן* רוצה להקנות לו את תפיסת העולם הכללית שלי, ולא אשמח בכלל אם יצטרף לנוער מולדת או יחזור בתשובה. במלים אחרות, אני בעד פלורליזם רעיוני אבל, אם אפשר, לא אצל הילד שלי. למותר לציין שהרעיונות היחידים שהוא מביא הביתה הם שאמינם הוא המלך ושלוגיציזם הוא דינוזאור אינטלקטואלי, אבל זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הוא צודק, אמינם באמת המלך. ב. תנחומי על כי הוא מדבר על לוגיציזם. אני אישית לא בטוח מה זה, אבל זה נשמע כמו מחלה מאוד לא נעימה. במיוחד בקרב דינוזאורים אינטלקטואלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה בעיקר עם התפיסה שמורה, בסופו של דבר, הוא אדם פרטי שרשאי להחזיק בדיעות ייחודיות לו. גם נשיא ארה"ב עישן פעם סמים. כפי שנטייתו המינית של המורה לא חשובה, כך גם מגוון דעותיו צריכות להיות דעותיו שלו בלבד. אם הוא מורה טוב, ידע להוציא את הטוב מדעותיו (ערכים כגון חופש דיבור, חופש מחשבה, פלורליזם, סובלנות) תוך ניתוק מדעותיו הספציפיות ומתן נקודות מבט משני צידי המתרס. עם זאת, אסור למורה לעשות כל שימוש לרעה ו/ או ניצול בעזרת דעותיו. המורה אהוד רמאן שהורשע הבוקר בביצוע מעשים מגונים בתלמידותיו טען להגנתו כי הדברים נעשו במטרה להתחבר לטבע ומתוך מתן ביטוי לתיאוריות של נטורליזם ונודיזם.1 1 טוב שלא ביקש ללמד אותן על תיאוריות אקולוגיות וחשיבות המיחזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, אבל אותו "טוב" שאת רוצה שהוא יוציא מדעותיו הוא טוב בעינייך, לא בהכרח טוב אוניברסלי. אני הייתי *רוצה* שיהיה לבני מורה שלא מאמין בחופש הדיבור - אין דרך טובה יותר בה אוכל להדגים לו למה חופש הדיבור הוא ערך חשוב בעיני. אשר למעשים מגונים - זה שייך למישור אחר לגמרי, וכמובן אסור באיסור חמור. לא איכפת לי שאיזה מורה אקצנטרי יטיף למען רעיונותיו של וילהלם רייך, למשל, אבל ליישם אותם על ילד חסר הגנה זה פשוט פשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שתיתפס דווקא לעניין ה''טוב''. לכן ציינתי ערכים שנראים לי אוניברסליים. אתה מוזמן לצרף משלך או להחסיר משלי. בסופו של דבר ניתן יהיה להגיע לעמק השווה ואפילו עם מספר מצומצם עד זעום של ערכים. ובנוגע להערה על חופש הדיבור - איששת את דברי. הסכמת איתי בכל שחופש הדיבור הוא ערך חשוב והצעת אלטרנטיבה לימודית שמקובלת עליך. המטרה זהה, על הביצוע ניתן להתווכח. ובנוגע למעשים מגונים - זה לא ''פשוט'' פשע. זה פשע רשמי שעונש המאסר עליו מעוגן בחוק. מטרתי היתה לא להדגיש את עניין המעשים המגונים אלא את עניין התיאוריות שנתנו לאותו מורה את הלגיטימציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך לא נובע מדיבורים והרצאות. אלו יכולים לבוא כתוספת, כניתוח. החינוך וההשפעה האמיתיים נובעים מהתנהגות שאנחנו נחשפים אליה. מדוגמא אישית, ממודליזציה. איש חינוך הוא לא אדם שמדבר על האידיאולוגיה והערכים שלו, אלא אדם שמתנהג באופן מודע בהתאם לדברים שהוא מאמין בהם, ו_בנוסף_ לכך גם מסביר אותם. המסרים הפורמלים חייבים לבוא במקביל למסרים שעוברים "מתחת לפני השטח", ומכאן הבעייתיות (כמו שאני רואה אותה) במערכת החינוך הפורמלית. אם מישהו "מחנך" מהפה ולחוץ, כי ככה הוא צריך, ולא מתוך אמונה, הוא בחיים לא ישפיע. ככה זה- למעשים יש הרבה יותר כוח מאשר למילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת. חינוך בא במעשה ולא בדיבור. אולם כיצד תדגימי במעשה אתיאיזם? סוציאליזם? הפרדת דת ממדינה? אלו הם דברים שלא ניתן להדגימם במעשה ובטח לא בצורה שתבהיר בדיוק במה מדובר, בצורה שתקשר את הרעיון למעשה. לכן קל יותר לחנך לערכים בסיסיים ומעשיים יותר: כשמכריחים ילד במשך שנים לעבוד רק כשנקי סביבו, או לדגור על הספרים כדי להצליח הוא בסוף רוכש את זה. ערכים גבוהים יותר קשה יותר להבהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא כן. פציפיזם הוא נזק למערכת הכללית, למדינה ולממסד. לכן מערכת החינוך תעשה כל שבכיכולתה (באמונה וכו) להסביר למה הוא לא לגיטימי- זה אלמנטרי ממש כמו להסביר למה בתוך מערכת החינוך למה חוסר חינוך הוא לא לגיטימי. כיוון שלילד יש גם הורים ייתכן והוא לא ישתכנע (והרי בכל מקרה גם הוריו בדעת מיעוט, הוא בטח רגיל), והוא בטח יעלה ברמה את הדיון בכיתה בנושא. לא מספר התומכים הוא שמשנה אלא מהות הערך. כיוון שפציפיזים הוא באופן כה בולט סותר את טובת המדינה והממסד ממילא הוא גם נחלת מיעוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדיזם הוא נזק למערכת הכללית,למדינה ןלממסד. לכן יש לאפשר למערכת החינוך להסביר לילד למה הוריו טועים. [ממילא הוריו מיעוט במדינה ,והוא רגיל לשמוע דברים כמו:דוסים וכו).זה בטח יעלה את רמת הדיון בכיתה כשהוא יצטרך להגן על עמדת הוריו, מול מורה מבוגר מצויד בטיעונים משוכללים,נתונים וכו', שיסביר לו למה הוריו פרזיטים . אה,כן.כיוון שעסקה הנעשית ללא חשבונית היא באופן בולט בסתירה לטובת המדינה,ממילא רק מיעוט יסכים לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים הם לא חלק מהחינוך הממלכתי. ציינתי שיש לאפשר לקצוות אלטרנטיבות- ביה''ס הדמוקרטי, אנתרוסופי וכו. מי שבוחר בחינוך הממלכתי, שלא יצפה שבנו יקבל חינוך אנטי-ממלכתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |