בתשובה לג. שמעון, 15/08/02 17:40
מדיניות הרתעה עם מסך עמימות 85390
לא מוצא חן בעיני הרעיון של הריגה מתוכננת של אזרחים, גם כתגובה על מעשה דומה.
במקום זה, אפשר פשוט להזיז את הקו הירוק מזרחה: על כל הרוג בפעולת טרור, קילומטר רבוע אחד יסופח לשטחי מדינת ישראל, והישובים הפלסטיניים שהיו בו (אם היו) יהרסו (בלי להרוג אף אחד - זה לא הפיך).
התוואי של הגדר המפורסמת יזוז, בהתאמה.
עדיף בהרבה, כמובן, לספח שטחים ריקים; הסיטואציה של הריסת שטח צריכה להיות נדירה ביותר.

ההרתעה היחידה היא זו שבה ארגוני טרור מבינים שהם *מפסידים* מכל פעולה "מוצלחת". השיטה ההסתברותית שלנו (לפעמים מגיבים, לפעמים לא) היא אנטי-חינוכית, כמו שכל הורה מבין. בשביל לחנך צריך להיות עקביים.
חינוך לערכים 85418
אה, סליחה, זה בדיון אחר.

תגובה אוטומטית וידועה מראש לאחר כל פיגוע מאפשרת לצד השני לתכנן את מעשיו כך שהתגובה תשרת את מטרותיו - למשל, תיעשה בעיתוי מדיני גרוע. אנחנו לא מנסים לחנך את הפלשתינאים, אנחנו נלחמים בהם.
מדיניות הרתעה עם מסך עמימות 85480
רגע, זה לא מה שאנחנו עושים בכל מקרה?

לא צריך להכריז על מדיניות מחייבת בעניין, צריך פשוט לבצע. הרי צה"ל כן נכנס לערים ולאיזורים שהיו בשליטה פלסטינית אחרי פעולות "מוצלחות מאוד" מבחינתם. כמובן שהכניסה היא הפיכה, והיא אף משיגה את מטרותיה - היא מפחיתה בכמות הטירור, ומשנה את המצב בשטח (ארגוני הטרור כיום דורשים "נסיגה מהשטחים שישראל נכנסה אליהם במהלך האינתיפאדה" כתנאי מוקדם לכל מיני דברים. זהו קלף מיקוח לכל הדעות).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים