בתשובה לדובי קננגיסר, 21/08/00 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תאמין לי, כשיכריחו גברים ללכת בלבוש צנוע, זה יעצבן אותי למרות שאני לא גבר :-) וברצינות: "מפריע" זה לא רק חדירה בוטה לתחום חיי האישיים, אלא גם ריסוק מהותי, אינטנסיבי ומקיף של הדברים (המועטים) שמנחים את צעדי ובהם אני מאמינה. כרגע, כשאני יכולה לאכול מה שבא לי, להאמין במה שבא לי, ללבוש מה שבא לי ולכתוב מה שבא לי, אני ממש לא רואה סיבה לקום ולצאת לרחובות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני טוענת שכשתמצאי שיש סיבה לצאת לרחובות זה כבר יהיה מאוחר מדי. כשתגלי שההחלטה אם תוכלי להתגרש או לא (חו"ח, כמובן..) נתונה בידי רבנים שפוסקים עבורך כי אין לך עילה לעזוב את בעלך ולכן תשארי נשואה לו (והם יקבעו את זה עבורך גם אם נישאת ב"נישואים אזרחיים" בקפריסין!!)- אז תהיי יותר מידי עסוקה בבעיותיך האישיות מכדי לצאת לרחוב. וחוץ מזה: אם הכל כל כך טוב אז איך את מסבירה את התסיסה וחוסר שביעות הרצון בקרב מרבית האנשים החילוניים שחיים כאן? אולי את פשוט צריכה לשים לב יותר טוב למה שקורה סביבך??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי, השתלטות דת (או כל אידיאולוגיה "כוללנית" אחרת) על מקום מסוים לא מתחילה באיסור על מעשים הפוגעים בדת (עבודה בשבת, אכילת בשר במהלך הלנט, אכיפת צום הרמדאן, וכו') אלא בשלילת הלגיטימיות של כל טענה שאיננה זהה לזו של הממסד הדתי. מערערים את הדתות האחרות, תוקפים את החילונות (ההתקפות היהודיות על האפיקורסיות מזכירות מאד את ההתקפות הנוצריות כנגדן), טוענים שיש רק אמת אחת לגיטימית, משתלטים על מוקדי כוח - מוסדות שלטון, מוסדות חינוך - ומתחילים להנחיל את התפיסה הזו. כשהתפיסה כבר הונחלה, עוברים לשלב האכיפה. אחרי הכל, נכון, אנחנו פוגעים בחירויות הפרט, אבל אתה רוצה להיות יהודי\שיהיה צביון יהודי למדינה שלך, לא? והחילוני המבולבל, שבמשך שנים אמרו לו שצביון יהודי זה דבר חיובי ולא הצליחו להראות לו צביון יהודי שאיננו דתי (מפני שאין כזה), עונה "כן, אבל..." חלוש. וכשמגיעה העת לאכוף את החוקים השנואים עליו, הוא יגלה שהוא עומד לבדו. אדם בעל הכרה חילונית צריך להיאבק בכל נסיון של הכנסת דת למסגרת השלטונית או החברתית. אם לא יעשה זאת, בהנחה שלא תקרה פעולת נגד יוצאת דופן (כמו מלחמת אזרחים), הוא יקום יום אחד ויגלה שהוא חי במדינה דתית. ואז יהיה מאוחר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הם שוללים את הלגיטימיות של הטענות שלי אבל גם אני שוללת את הלגיטימיות של הטענות שלהם. מבחינתי אין דבר יותר מטופש מאלוהים ועל כן אני בזה לכל הדתות המונוטאיסטיות באשר הן (גם הדתות הפאגאניות לא נראות לי ממש אמינות, אבל לפחות המיתולוגיות שלהן מעניינות :-)) הבעיה היא שבמדינה בה אני חיה אחוז האנשים שמוכנים להצהיר בביטחון כזה שהם אתאיסטים, מועט ביותר. אחוז שוללי הדת כאורח חיים אמנם יותר גדול, אבל עדיין לא הרוב. לי אישית זה לא ממש מפריע שאנשים רוצים כאן צביון יהודי. זו מדינה דמוקרטית, ואם מה שמרגש אותם זה לבדוק אתרוגים, שיבושם להם. מצד שני, הדרך בה רוב החילוניים במצבי בוחרים, היא להתבכיין ולהדביק סטיקרים דביליים של "גיוס לכ-ו-ולם" (מיליטריזס עדיף מדת?). נמאס. רוצים לשנות משהו? תשנו. הדרך פתוחה. לכו,תפגינו, תחנכו, תילחמו, תאבקו. אבל לומר שאכפת לכם בפני אנשים כמוכם בלבד זו צביעות. וזה בהרבה יותר מעצבן אותי מהסחיטות הכספיות של ש"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אתה טוען שאין צביון יהודי שאיננו דתי. שאלה לי אליך כדי לרדת לסוף דעתך: לשיטתך, האם יוצרים אמריקנים כמו וודי אלן, פיליפ רות וסול בלו הם יהודים או לא? בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היצירה שלנם עושה שימוש במוטיבים יהודיים, והם שואבים מהתרבות היהודית שבה גדלו. האם בשל כך היצירה שלהם היא יצירה יהודית? אני בספק. אילו הייתה יהודית גרידא, היא לא הייתה מעניינת אנשים שאינם יהודים; היצירה שלהם היא אוניברסלית, והיא מתארת מצבים יהודיים באופן המדגיש את הפן האנושי שלהם. בעוד מאתיים שנים, אם תשמר היצירה שלהם, היא לא תשמר על ידי יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אני כמעט מתנצל על דקדוקי העניות. שאלתי היתה לא אם יצירתם יהודית, אלא אם הם יהודים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אשמח לקבל ממך תשובה. האם לשיטתך היוצרים שמניתי הם יהודים? בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |