בתשובה לג. שמעון, 15/08/02 17:40
מדיניות הרתעה עם מסך עמימות 85708
מדיניות הרתעה עם מסך עמימות דומה לדעתי לאמרת השפר שסימה את מלחמת המפרץ -נגיב בזמן ובמקום המתאימים.
מן הסתם נראה לי שההבדל בין מדיניות הרתעה למשחק פוקר הוא העובדה ששיווי המשקל המדיני נוצר כשברור לחלוטין מהו המחיר ששני הצדדים ישלמו שיחשפו הקלפים.
הבעיה המרכזית למול הפלסטינאים היא שרק לצד אחד יש כאן מה להפסיד ואת זאת יודעים טוב מאוד גם הישראלים וגם הפלסטינאים.
האופציה היחידה שעדין קימת בארסנל הישראלי הוא אכן אופצית הגרוש ההמוני שאולי תפתח בבוא המגה פיגוע וכאן השאלה מה עומד מאחורי הסיסמא של מגה פיגוע (פיגוע של 100 1000 10000 חללים) שיאפשר צעד קיצוני שכזה.

ועוד תהיה על הגרוש ברשותכם:
גם הגרוש הוא סיסמה יפה שלא ממש ברור לי מה עומד מאחוריה
כמה יגורשו ולאן
הסבירות היא שאנשים חושבים על גרוש של מאות אלפים של ממלכת עבר הירדן,גרוש שיקבל את הלגיטמיות שלו מן המגה פיגוע, ימוטט את המשטר ההאשמי וישדרג את הסכסוך הישראלי -פלסטינאי לעימות בין מדינות וצבאות ואז נוכל אולי ליצור את ההרתעה המיוחלת.
מדיניות הרתעה עם מסך עמימות 85847
קריבו,

א. אתה מוכן להבהיר מדוע רק לצד אחד יש מה להפסיד, ולציין מי הצד הזה?

ב. גם גירוש המוני יכול להכנס למסכת השמועות הקשורות במדיניות ההרתעה העמומה.
מדיניות הרתעה עם מסך עמימות 85917
א)לדעתי עוצמה של מדינה היא נגזרת של כמה וכמה מישורים,המישור הצבאי הוא רק אחד מהם.
בעימות חסר מימד זמן תשאל השאלה האם ישראל תוכל ולהמשיך לקים חברת שפע מערבית ובמקביל להמשיך במצב מתמשך של לחימה.
אנחנו מהמרים פה על חברת הרווחה שלנו בלבושה המערבי (ויהיו כאלה שיטענו שההפסד הוא לא ממש גדול)

גורלם הקיבוצי של הפלסטינאים כפליטים סמוך לאחד מן הגבולות הנוכחיים (התסריט הגרוע ביותר מבחינתם אולי) אינו שונה בהרבה מגורלם תחת מכבש הלחצים של הצבא הישראלי,במדה רבה הוא אף עלול להשתפר.
חידוש של מיתוס הפליטות של 48 ,חזרה על התסריט של קוסובו.
הם רק דוגמאות אפשריות אחדות.
הדימוי של הגדרתם העצמית כ"מתים-חיים" שמדי פעם עולה מכתבות החדשות רק מחזק לדעתי את ההשערה שהפלסטינאים עצמם מרגישים שאין להם מה להפסיד.

ב)מדיניות הרתעה עמומה היא שוה לדעתי למשחק פוקר
ויש כאן מספיק מהמרים בסביבה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים