בתשובה לדובי קננגיסר, 17/08/02 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא באתי לסרט כדי לקטול אותו ואני לא מחפש אף פעם לקטול אף אחד. אני לא מפיק מזה הנאה. למעשה תופתע לדעת שנהניתי מהסרט והוא למעשה אחד היחידים ששווים את הכסף הרב שהם עולים. לא בזכות הקו העלילתי אלא בזכות דברים אחרים שבו. וכן, גם אני חושב שהוא מרשים. כנראה שכוונתי לא עברה. הסרט לדעתי פגום כיצירה בפני עצמה. נקודה. אין לכך קשר לעובדה שמקורו בספר. הכשלים שבו משותפים ליצירות רבות ואני יכול להדגים לך אותם על עוד מליון סרטים החל ב''ספורט הדמים'' וכלה ב''אויב המדינה'' שהיה בשבת. העובדה שמקור הסרט בספר רק מקלה עליי את העבודה כי יד לי ''גרסה מלאה יותר'' ולכן קל להשלים את הפערים. אבל הייתי אומר לך בערך אותו דבר גם בלי הספר. אני לא חושב שמה שעשיתי הוא ניתוח יתר וגם לא ברור לי בדיוק מהו ניתוח יתר. אני רק גירדתי את הקליפה החיצונית מעט. ניתוח יתר היה אולי אם הייתי מפרק לך את הסרט לגורמים קטנטנים. אבל יש גבול. כמבקר אני אדבר רק על מה שמפריע לי מעשית ולא על פגמים לא מורגשים. גם אני מעריץ של טולקין אולם קראתי את הטרילוגיה לפני שנים רבות, עוד בתיכון, ורק פעמיים. ואני גם יכול לומר לך שאיני מתכוון לקרוא אותה שוב בשנים הקרובות. עם כל האהבה לטולקין, קצת קשה לצלוח שוב את כל הסדרה, בעיקר כשאתה יודע מהם החלקים הטובים שצפויים בהמשך בזמן שאתה מתענה בחלק מייגע ויש לא מעט כאלה, זה נכון. גם אני מחכה לסרט הבא בכיליון עיניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה לא אוהב סרטים באופן כללי. עוד יותר גרוע. אתה לא אוהב את הקונבנציות הקולנועיות (אתה בטח אוהב סרטים של דוגמה 95'...), אתה לא אוהב את המדיום, אתה בטח גם לא אוהב את ההמוניות שלו. נו, שויין. אצל פיש קוראים לזה "שניצקליין". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעת למסקנה שאני לא אוהב סרטים? הכשלים שהצבעתי עליהם רלוונטיים לכ דבר שיש בו עלילה: טקסט או סרט. עלילה רופפת אינה קונבנציה קולנועית והיא לא קונבנציה כלל: היא פגם. (אלא אם יש לה אפקטים אחרים אבל זה כבר סיפור אחר). אין לי מושג מאין אתה שואב את הידיעות שלך לגביי אבל אני מאוד אוהב סרטים, אף שאין לי משוג מהי דוגמה 95' ואשמח אם תסביר מה זה. גם בספרים אני יכול להצביע לך על רופפות עלילתית, עם כמה דוגמאות שתרצה. יש גם סרטים בעלי עלילה מהודקת היטב. לא חסרים כאלה. אני גם לא מבין מה בדיוק המוני בקולנוע, הרי כל אחד רואה את הסרט לבד, אף שהוא יושב באולם מלא אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבוצת במאים סקנדינביים שניסחו מניפסט ליצירה קולנועית, שבה מודגשת בין היתר תחושה כמו-עלילתית, מצלמת כתף, תאורה טבעית בלבד ושימוש באילתורים. לזרם הזה משתייכים סרטים כמו "החגיגה" (הנהדר) ורוב סרטיו של לארס פון טרייר1. 1 לשבור את הגלים הוא סרט מופרך ומתועב בעיני, שלוקח את הנצרות לגבול הטיפשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודיון ארוך ומעניין על הקבוצה (בעברית) התרחש ממש לאחרונה כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם קצת כאן: דיון 275 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |