בתשובה למאור גרינברג, 19/08/02 21:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תות-שדה נחשב פרי כמו שעגבניה ומלפפון נחשבים פירות. אלו הם פירותיו של הצמח המסויים אך לא פירות במובן העממי המקובל של פירותיו של עץ או שיח - תות-שדה הוא ירק במובן העממי המקובל (להבדיל מעץ התות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה המושג העממי המקובל שלך לפרי וירק, אבל עבורי, ירק זה משהו ששמים בסלט, פרי זה משהו מתוק או חמוץ, ששמים מקסימום בסלט פירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירק - חלק אכיל מצמח עשבוני פרי - פריו של שיח או עץ בלבד. (נכון שמבחינה בוטאנית טהורה, יש כל מיני הבדלים - למשל ''פרי'' התאנה הוא בכלל הפרח, המלפפון והעגבנייה הם בהחלט פירות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י הספר "1000 עובדות שכל אחד צריך לדעת במדע", פרי התות הוא הזרעונים הקטנים שעליו ולא המכלול האדום הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה זה המכלול האדום הגדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אבדוק בספר ומחר אתן לך תשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הספר: "פרי הוא התוצאה של האבקה. הפרי של כל צמח פרחים מתפתח מן השחלה המופרית. הפרי יכול להיות עסיסי כמו אגס, למשל, אך הוא לא חייב להיות אכיל לאדם. השנצים הלבנים של שן-הארי והציצות דמויות המסוקים הנושרות מעצי האדר הם פירות במובן הטכני. החלק האדום של תות השדה איננו הפרי. הפרי הוא אותו דבר קטן צהוב הבולט מן השוליים." שאלות נוספות, נא להפנות לג'יימס טרפיל, מחבר הספר. (שהוא, דרך אגב, ספר חובה לכל אדם משכיל או שואף להיות משכיל.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקליימר - התגובה הבאה היא ביטול זמן מוחלט, אתם מוזמנים להמשיך הלאה. בסוף יתברר שלאכול את התות יהיה מגעיל כמו לשתות זיעה של פרות. האמת שאני עשוי להשמע קצת פסיכוטי (ליתר דיוק, קצת פסיכוטי, אקסהביציוניסט במידה בינונית פלוס), אבל בעיני יש איזשהו יסוד קצת דוחה בפירות וירקות. הם מזכירים לי כל מיני גידולים (לא חקלאיים) לא סימפטיים. אני לא מתנזר מהם, להיפך. אין לי כל כך מילים להסביר את התחושה, אבל אכילה של חתיכות של צמחים, ועוד בצבעים של חבורות (יש פסיכיאטר בקהל?), נראית לי הרבה יותר גרוטסקית מאכילה של בשר. תחשבו על עגבניה ותירס, אולי זה יעזור לכם להבין. דווקא בשר אני אוכל פחות מירקות ופירות (היום נתתי ביס מחתיכה לא מופשרת לחלוטין, וממש לא מבושלת, של סלמון, ואני אפילו לא אוהב דגים). כמובן שאכילה של לחם נראית לי פונקציונלית לחלוטין. כך גם כל המאכלים שאי אפשר ממש לזהות את מרכיביהם על פי מבט חטוף. אולי יש לי פוביה לא מפותחת שיכולה להתקיים רק באנשים צעירים בתחילת המאה ה 21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוביה הזו יכולה להתקיים גם בנשים צעירות באמצע המאה העשרים, ולראיה ספרה הנהדר של מרגרט אטווד ''האשה האכילה''. שם הגיבורה מפתחת פוביה כזו לגבי בשר, ואחר כך זה מתפשט גם לירקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרי הוא ה''אריזה'' שמשווקת את הזרע ליצורים המפיצים - כך ברוב הפירות, תפוח הוא פרי והוא מכיל זרעים שאינם נאכלים או מתעכלים בידי בע''ח ובני-אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אגב, עגבניה היא פרי (מהסיבות שפרטת). ירקות הן חלקי צמח (כגון שורשים, פקעות, או עלים) שאין להם חלק במנגנון של הפצת זרעים. עדיין הגדרות אילו לא עונות טוב על התיאור של מזונות מן הצומח שמכונים מזונות זרעים. למשל: ברוב הצמחים יש "מעטפת זרע" שנועדה לספק מזון ראשוני לזרע או לשתיל עד שהצמח יגיע לשלב בו הוא יכול לספק מזון לעצמו מן הקרקע. הזרע עצמו מכיל רק חומר גנטי. לעיתים קרובות אין הבדל חד בין ה"מעטפת" ובין הזרע (למשל: קטניות), אולי הזרע עצמו הועלם כחלק מתעשיית המזון (שכוללת את החקלאים המגדלים). בקטניות איני רואה משהו בולט שאמור להיות הזרע עצמו. מזה משתמע שהגבול בין "פרי" לבין "מזון זרעים" לא ברור. בכל מקרה, כאשר אנו אוכלים "מזון זרע" אנו נוהגים לאכול רק את "המעטפת" המזינה של הזרע כי החומר הגנטי אין לו שום ערך תזונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן, את ההגדרות הרשמיות אני מכיר. אבל אתה דיברת על ההגדרות העממיות, והן פחות או יותר מה שאני אמרתי, למיטב ידיעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד להגדרות העממיות, וגם להגדרות הבוטניות, מה שבאמת משנה זה ההגדרות של המועצות החקלאיות. האם התותים הם באחריות "מועצת הירקות" או "מועצת הפרי"? (אני אוהב לדמיין את המשמש והמנגו רבים מי יבחר לקדנציה במועצת הפירות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמשים בטח ינצחו, המשמש היבש יעשה להם לובי. דב נבון אמר. זה כמו הנרות של חנוכה - יש להם את השמש, והוא נר מה-זה ארס? אתה מעצבן אותו - פוף! שורף אותך! (יש למישהו את התמליל המלא של המערכון? מוכן להחליף עם התמליל של "יואב טוקר, פארי!") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטייקים הם באחריות ''מועצת החלב''. קיבלתי מהם חוברת מתכונים מצוינת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על תות שדה מברכים ''בורא פרי האדמה''. גם זו חלוקה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטקסונומיה ההלכתית מסווגת לויתן כדג ועטלף כעוף. לא משהו שכדאי להסתמך עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינתי בעבר, במקרא "עוף" הוא שם כולל ליצורים מעופפים ובעלי כנף שונים. גם זבוב הוא "שרץ העוף". מכיוון שלעטלף יש כנפים, זה בכלל לא משנה שיש לו גם ציצי. תגובה 79772 אשמח אם תפרט בנוגע ללויתן (במקרא חיה לא ברורה, ואצל חז"ל דומה ללויתן של ימינו) תגובה 79630 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את המשכו של הדיון, התייחסת כבר לכך . . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |