בתשובה לאשר לבשן, 19/08/02 8:10
לא אין לי הפניה 86718
זה נראה לי סביר לגמרי. בלון מקורה בלעז ולא מן השורש ב-ל-ל. הדגש פשוט שומר על התנועה של ה-ב לבל תיחטף בנטייה. כנראה שהחליטו להפוך את זה לקמץ משתמר.
לא אין לי הפניה 86738
נכון, זה מה שהחליטו. אבל למה? מה רע בניקוד המקובל, שגרם לוועדה חשק עז לשנותו?
לא אין לי הפניה 86913
אני תוהה אם אני היחיד שאין לו מושג על מה אתם מדברים.
כלומר, אני מבין כל מילה בנפרד, זה פשוט החיבור ביניהם שלא עושה לי היגיון.
לא אין לי הפניה 86915
דגש שאין בו צורך הוא סתם נטל מיותר, ובפרט כשהוא עלול להטעות ולגרום לאנשים לחשוב שהוא מעיד משהו על שורש המילה.
לא אין לי הפניה 86937
אם כך, מדוע אין האקדמיה מבטלת את הדגשים בבניינים הכבדים?
לא אין לי הפניה 86945
בבניינים הכבדים, אם ע' הפועל היא ב, כ או פ, יהיה שינוי בהגיה אם יבוטל הדגש (ואנשים יצטרכו להגיד "כיכב" עם הכ' השניה רפה (-:). אם היא גרונית, יש תשלום דגש - וכאן אמנם הדגש רלוונטי לכאורה רק לצורך הסבר היסטורי של התופעה, אבל יש בכל זאת איזו שלמות אסתטית בזה שהוא עדיין שם בלא-גרוניות.

ב"בלון" אין הבדל בהגיה, ואם אני מבין נכון, גם אין קשרים ענפים עם מילים אחרות שבהן יש הבדל.

מה שאומר גם שכדבריך, אין שום סיבה לשנות. דווקא נחמד שיש מילה אחת פריקית, שיש בה דגש ללא שום סיבה הגיונית...
לא אין לי הפניה 86948
אני משתדל להדגיש דגשים ומקפיד לרפות רפים. שינוי ניקוד משמעותו שינוי בהגיה, גם אם זו סתם למ''ד.
בקשה 106193
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בבעיה קטנה בה נתקלתי בנושא הדגשים.

כיצד ניתן להסביר איך יש (אם בכלל) לבטא דגשים באותיות ג', ד' ו-ה'?
כיצד ניתן להסביר את המקור ההיסטורי לדגשים אלו, וגם מדוע היום לא חשים בהם כמעט?
בקשה 106194
לא קיים דגש באות ה'. כנראה התבלבלת עם מפיק שמופיע לעיתים בה' בסוף מילה (לאן לבשן נעלם?)
באותיות ג', ד' ו-ת' הדגש הקל אבד עם הזמן, ולא יודעים כיום איך היה מבוטא בדיוק - נותר לנו באותיות ב', פ' וכ' (לגבי כ' אני לא בטוח שזה בוטא כמו ק').
הכוונה ל-ת', כמובן. 106196
הכוונה ל-ת', כמובן. 106615
זה עניין למאמר ארוך.
אציין בקיצור את המצב היום בקשר לאותיות אלו.

ת' דגושה מבוטאת בפי כל העדות באופן שווה.
ת' רפויה מבוטאת "ס" בפי אשכנזים, ובפי כל התימנים וחלק מהספרדים היא מבוטאת כמו "th" במילה "think".

ד' דגושה מבוטאת בפי כל העדות באופן שווה.
ד' רפויה מבוטאת כמו "th" במילה "this" בפי כל התימנים וחלק מהספרדים.

רוב העדות מבטאות ג' דגושה כמו בלשון ימינו. ישנם תימנים, בעיקר מאזור צנעא, שמבטאים ג' דגושה כמו j.
כל התימנים וחלק מהספרדים מבטאים ג' רפויה כאות גרונית במידת מה (בטא ר' במורד גרונך).
הכוונה ל-ת', כמובן. 106617
ואם כבר הזכרת את הק':
ק' מבוטאת בפי חלק גדול מהספרדים וחלק מהתימנים באופן עמוק הדומה להגיה הערבית.
חלק מהתימנים, בעיקר מאזור צנעא, מבטא ק' כמו שאנו מבטאים ג' (כמו שהזכרתי קודם, את הג' הם מבטאים "j").

ה' עם מפיק מבטאים כמו ה' עיצורית רגילה. פשוט משמיעים אותה.
לא אין לי הפניה 86959
אל דאגה, יש (מתוך זהירות, אומר: לפחות) 5 פריקיות כאלה, מלבד בלון.
לא אין לי הפניה 87185
כן אבל אז נהפך הקמץ ב-ב' לקמץ משתמר ומצטרף לרשימת היוצאים מן הכלל. והוא עוד יוצא מן הכלל מיוחד כי מילים במשקלו נחטפות, למשל צבעים. אולי דווקא היה עדיף עם הדגש מבחינה זו. ימים יגידו. נראה אם אנשים יחטפו את הקמת או לא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים