בתשובה למאור גרינברג, 22/08/02 23:11
PM 86981
דקונסטרוקציה, מן הסתם deconstruction

דה-קונסטרוקציה זה כמו the construction או הרוזן de Construction
PM 86998
האם זו תשובה מבוססת, או ניחוש מושכל?

יש, למשל, הבדל מהותי בין "פוסט-קולוניאליזם" ו"פוסטקולוניאליזם", כך שאני ממליץ להקפיד על ניסוח נכון ומדויק, כדי למנוע בלבול.
PM 86999
מהי משמעותם, ומה ההבדל?
ידעתי שאני מזמין צרות... 87078
(תשובה זו מבוססת על מאמרם של יהודה שנהב וחנן חבר, "המבט הפוסטקולוניאלי", תיאוריה וביקורת 20. טקסט מצוטט ישירות מופיע במרכאות כפולות)

"פוסט-קולוניאליזם" (הגרסה הממוקפת, אם תרצה) הוא מושג ותיק יותר, שמדבר על ציר הזמן - כלומר, על חברות ומדינות בתקופת הזמן שלאחר סיום השליטה הקולוניאליסטית המערבית.
גרסה זו, המכונה גם "פרספקטיבת העולם השלישי" הייתה נפוצה עד לראשית שנות השבעים של המאה הקודמת ואפשר למצוא לה ביטוי בכתביהם של אנשים כגון פרנץ פאנון (Fanon) והומי ק. באבא (Bhabha), כמו גם רבים אחרים, רובם ניאו-מרקסיסטים.
הנושאים העיקריים בהם עסקו הוגים אלו היו "עבדות, זרימת הון ועבודה, יחסי מעמדות, גיאוגרפיה וצורות השליטה האימפריאלית... [ו]תיאוריית התלות".
הבעייה המרכזית בגישה זו התבטאה בכך שהיא בחנה את הקולוניאליזם כאילו זה היה קיים בעבר בלבד, ו"הביאה לטשטוש העובדה שהעצמאות הלאומית של חברות שחיו תחת שליטה קולוניאלית לא הביאה לסיום ההגמוניה של 'העולם הראשון"', ועל כן זהו "פירוש שעלול להסוות את השליטה הגלובלית במערכת העולמית המתקיימת היום, גם אם לא בצורה גלויה כמו שבעבר".

"פוסטקולוניאליזם", לעומת זאת, היא גישה תודעתית וביקורתית (מכונה גם "לימודים פוסטקולוניאליים"), אשר החלה פחות או יותר עם פרסום "אוריינטליזם", ספרו פורץ-הדרך של אדוארד וו. סעיד (Said), אשר הסיט את מוקד תשומת הלב אל תהליכים של שליטה תרבותית ואל מערכת יחסי כוח בין "כובש ונכבש", "עולם ראשון ועולם שלישי" או "מזרח-מערב".
כלומר, גישה זו איננה מניחה סיום השלטון הקולוניאליסטי, כי אם מנסה להתנתק ממנו באמצעות פיתוח "שיח שידבר בשפה אחרת מזו של הקולוניאליזם ויחשוף את עקרונות היסוד הקולוניאליסטיים בתוך מבני ידע שונים".
בביטוי זה, הקידומת "פוסט" מבטאת התקדמות מחשבתית, בניגוד להתקדמות כרונולוגית במובן של "אחרי הקולוניאליזם", בשל ההכרה כי הקולוניאליזם נמשך גם בתקופה זו, גם אם בצורות סובטיליות וחמקמקות יותר.
גישה זו עוסקת בנושאים "אקדמיים" או "רכים" יותר, כמו ביקורת ספרות ושאלות של מגדר, גזע, מין, צבע וכן הלאה - בניגוד לגישה הממוקפת שעוסקת בנושאים "מציאותיים" או "קשים" יותר, כמו כלכלה, יחסי מעביד-עובד, מאבק מעמדי וכן הלאה.

יש לי חשש שניסיון זה לא היה מוצלח במיוחד, וכי לא הייתי מובן, אך אשמח לשמוע את ההיפך (או לנסות להסביר שוב, במקרה הגרוע...)
ידעתי שאני מזמין צרות... 87084
ואיך זה מתיישם על ספרות למשל?
ידעתי שאני מזמין צרות... 87101
אני ממליץ לך בחום לקרוא את "אוריינטליזם" של סעיד, שאף תורגם לעברית לפני כשנתיים. ‏1
בספרו זה עוסק סעיד בביקורת ספרותית רחבת-היקף (בעיקר על ספרות המסעות וההרפתקאות הבריטית והצרפתית), ומשתמש בה כדי להסיק את מסקנותיו.
כמו כן, אפשר למצוא עשרות, אם לא מאות, מאמרים היוצאים מנקודת מבט פוסטקולוניאליסטית ומנתחים מחדש יצירות קאנוניות.
למשל, מאמרו המרתק והקריא מאוד של צ'ינואה א'צבה (Achebe) "תמונה של אפריקה: גזענות ב'לב המאפלייה' מאת קונרד" ‏2 או מאמרו הנהדר של איתן בר-יוסף "צייר או צייד: נחום גוטמן, לובנגולו מלך זולו והספר הדרום אפריקאי" שהופיע גם הוא ב"תיאוריה וביקורת" מספר 20 ‏3.

------

1 בעברית - http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=122946
באנגלית - http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/039474067X/
2
בלגיה מתעמתת עם לב המאפלייה 93580
כתב הניו יורק טיימס מפריז מתאר בכתבה ארוכה ומענינית על תערוכה שמתוכננת להפתח בשנת 2004 "במוסיאון המלכותי למרכז אפריקה" ליד בריסל.

כמו שאר המעצמות האירופאיות, גם בלגיה הצהירה שמשימתה היא להביא את הציביליזציה והנצרות לאפריקה, במיוחד לקונגו, ובתמורה לבנות עושר עצום מחומרי הגלם שהוציאה מקונגו. על הכוונות הטובות האלו מאפיל צילן של עשרים שנה שהן מהאכזריות ביותר שאיזה משטר קולוניזטורי השתית על ילידים כלשהם."מדינת קונגו החופשית" היתה רכושו הפרטי של המלך לאופולד ה-‏2 ובשנים 1885-1908 מעריכם שהניצול האלים גרם למותם של מליונים, כולל סחר עבדים נרחב. באותה מדה צריך לזכור שאלפי בלגיים עמלו לפיתוחה של קונגו, בניית מפעלי תשתית, הקמה של מערכת חינוך.

סוכניו של לאופולד היו מוציאים להורג כל עובד שלא עמד במכסות הייצור (שנהב וגומי) וההסטוריון אדם הושטשיילד מעריך שסך ההרוגים הגיע ל 10 מליון. בעושר שלאופולד צבר הוא הקים וילות למאהבתו הצעירה ובנה את המוסיאון שבשערו עדיין חקוק המוטו "בלגיה מביאה תרבות לקונגו".

מערכת החינוך הבלגית התעלמה עד לאחרונה מהצד האפל של הקולוניאליזם הבלגי בקונגו. אמנם שום מדינה קולוניאלית אחרת לא התחילה לבקר את עברה באותה מידה שמתכננת ממשלת בלגיה, לא הבריטים בהודו, הצרפתים באלג'יריה, ההולנדים באינדונזיה או הפורטוגלים באנגולה. אך ההסטוריונית הבריטית מריה מיסרה אומרת שצריך לפרסם את רשימת הפשעים האימפראיליים של בריטניה היא כדי להזכיר שאפילו אמפריה המנוהלת למשעי היא אלימה ואכזרית.

האם ניתן למצוא לקח עכשוי מהמאמר?

הבנתי. 87088
אגב, אם נחזור לרגע לביקורת של אפופידס, שורה כמו
{
כלומר, גישה זו איננה מניחה סיום השלטון הקולוניאליסטי, כי אם מנסה להתנתק ממנו באמצעות פיתוח "שיח שידבר בשפה אחרת מזו של הקולוניאליזם ויחשוף את עקרונות היסוד הקולוניאליסטיים בתוך מבני ידע שונים".
}
ניזונה מפוסט מודרניזם, כי היא מניחה ששינוי נקודת המבט ישנה גם את המציאות.

כמובן שאני יורה לעצמי ברגל עכשיו, כהרגלי, כי יש להניח שעין הקורא לא תפסח על המשפט
{
גישה זו עוסקת בנושאים "אקדמיים" או "רכים" יותר, כמו ביקורת ספרות ושאלות של מגדר, גזע, מין, צבע וכן הלאה - בניגוד לגישה הממוקפת שעוסקת בנושאים "מציאותיים" או "קשים" יותר, כמו כלכלה, יחסי מעביד-עובד, מאבק מעמדי וכן הלאה.
}
שלפחות מבחינתי מגדירה יפה את היתרונות שיש בגישה לא פוסט מודרניסטית.
אבל עכשיו אני לא הבנתי. 87099
א. נכון, אבל לא רק נקודת המבט, אלא כמו שכתבת קודם - השפה עצמה (השיח).
ב. לא הבנתי כיצד הציטוט הזה מגדיר יפה את היתרונות וכו'.
אם כוונתך להבדל שבין שתי הגישות, אני חושב ששתיהן נופלות בתחום הכללי של פוסט-מודרניזם, למרות שהשנייה עוסקת בנושאים "ארציים" יותר, ומבחינה זו ברור הקשר שלה גם לגישה הניאו-מרקסיסטית.

(סוגריים כאלו {} הם דבר מעצבן למדי...)
אבל עכשיו אני לא הבנתי. 87102
הסוגריים היו נחוצים, כי היה שם ציטוט של ציטוט ולא התחשק לי להפוך את הגרשיים הכפולים שלך לבודדים.

בקשר לא' - טוב שהוספת.

אני אחשוב קצת בינתיים על ב'. אם נגדיר פוסט מודרניזם לא כקריטריון כרונולוגי, אני מאמין שאיסוף מידע טכני וכמותי על קשרים בין מדינות יפול מחוץ להגדרה הזו, מה שאי אפשר לומר על הניסיון לשנות משהו דרך עיסוק בכתבים ספרותיים באסוציאציות של גזע, אבל אני לא רוצה להרחיב כי אני בפירוש בור גדול בכל מה שקשור לקולוניאליזם או יורשיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים