בתשובה לערן בילינסקי, 22/08/00 21:51
דברי ימי לבנון 8735
להתמוטטות תרם צה''ל, ששבועות לפי הנסיגה ניסה בכל כוחו להקדים אותה מכיוון שהרגעת הצדלניקים נעשתה קשה יותר ויותר, והיה חשש אמיתי שרבים מהם יעברו לצד השני בעוד אהוד ברק מנסה למצות את האופציה המדינית.

במצב קשה במיוחד היה נתון מוצב טייבה, שלמרות קרבתו הרבה לגבול, ניצב בגזרה שיעית עויינת במיוחד, בה כפרי קו המגע חולשים על כבישי הגישה למוצב.

בערב יום הזיכרון לחללי צה''ל תש''ס, ישבנו על השיירה וחיכינו למה שהיה אמור להיות אחד מהמבצעים האחרונים של צה''ל בלבנון. המשימה היתה חיפוי על התקפלות מוצב טייבה, שהצבא האמין שיצליח להציג לדרג המדיני כעובדה מוגמרת.
התפתחויות שקרו בגיזרה, שכללו חדירה מאסיבית של אנשי חיזבלה לשטח, והסיבוי הסביר לברדק רציני כתוצאה מהחשפות של הכח, גרמו לאוגדונר קפלינסקי, לפיק ברכיים והוא החליט לבטל את החיפוי.
מוצב טייבה פונה לאחר ארבעה או חמישה ימים.

באותו ערב יום הזיכרון אהוד ברק לא חלם על התסריט אותו עודד הצבא. בעוד שמוצבי צה''ל פינו כל מה שניתן ללא הודעה רשמית, אהוד ברק חשב על ''אופציה מדינית''.

נסיגתם של חיילי צה''ל מטייבה, הבהירה לחיזבללה שאין למעשה בעל בית בגיזרה ולאחר מספר גישושים שכללו, שליחת אזרחים לקנטרה, שגם ככה לא היתה נתונה לשליטת צדל מזה שמונה חודשים, הרחיבו את המהלך לכל הגזרה ובאפקט דומינו לא מפתיע במיוחד, קרסה הרצועה כולה.

הצבא שנערך פחות או יותר לנ''ל, אם כי הופתע גם הוא מהמהירות, וניזוק מההיסוס שהפגין ראש הממשלה ביממה הראשונה לקריסה, השאיר יחסית מעט ציוד בשטח אולם צד''ל נפל כמעט בשלמותו לידי החיזבללה. חלק מציודו של צד''ל נבזז על ידי יחידות בצבא, שהעשירו משמעותית את האמל''ח שברשותם מעזבונם של צד''ל.

במהלך הנסיגה הופעלו על השיירות היורדות מרכס עלי טהר, ומהגזרה המזרחית מספר מטענים אולם הטנקים ספגו את הרסס במקום כלים משוריינים פחות.

התסריט המקובל כיום בפיקוד צפון הוא קריסה מוחלטת של השקט בצפון, כתוצאה מגירוי קטן בכל חזית אחרת. לצורך זה ממשיך הצבא להחזיק ולאמן יחידות ייעודיות, בסכומים גבוהים מאוד.
דברי ימי נארניה 8743
הכל טוב ויפה, רק שאני מתנגד למונחים "היסוס", "פיק ברכיים", "גישושים", "לא חלם", "חשב". מה, אתה חבר שלהם? הם סיפרו לך? נסה להסתכל על העניין מבחינה אובייקטיבית, ואני מבין שלך זה במיוחד קשה כי גם היית שם וגם המקום טעון עבורך ודאי רגשית. אבל מה לעשות, אתה בורג קטן, במכונה גדולה.
יכול להיות שבדיעבד היה קצת בלאגן, ואני בטוח גם שמתנגדי הקו של חסן נסראללה (למשל השייך נעים קאסם - כפי שציינתי) ניסו לפעול נגד אותו הסכם שאני טוען שלא יתכן שלא היה. אבל אתה גם בוחר להתעלם מהמצב הנוכחי - שקט. מה קרה לכל ההבטחות לקטיושות בחיפה?

ההבדל הוא שאתה מניח מראש מה כולם רצו - ברק, נסראללה, אסד, קפלינסקי, וגוזר את המסקנות שלך על סמך ההנחות הללו והעובדות (אם הן לא מפריעות לך).
אני, בניגוד לך, בודק את התוצאות ומנסה להסיק, בלי דעות מוקדמות, מה היו המטרות, כאילו הייתי אורח מפלנטה אחרת. מהעובדות בשטח לא נותר לי אלא להסיק כי היה כנראה תיאום בין כל הצדדים, ברמה מסויימת על נסיגה של ישראל מדרום לבנון ופרוק המיליצה הפרו-ישראלית שנקראה צד"ל כחלק מדה-מיליטרליזציה של לבנון - כולל חיזבאללה.
דברי ימי נארניה 8805
אכן הייתי בורג קטן, אולם בורג קטן ששמע את הרמטכ"ל מותח ביקורת ברורה על ראש הממשלה (ראש הממשלה לא יודע מה הוא רוצה אתם מצפים ממני שאגיד לכם מה יהיה!?)
בורג קטן ששמע אלוף מסויים, אתם יכולים לנחש מי, בהתבטאות פיקנטית הרבה יותר כלפי הדרג המדיני.

לאור הנ"ל קשה לי מאוד להאמין במהלך מכוון שהיה שותף לו הצבא.

יותר מזה אני רוצה להזכיר לך שבמהלך הנסיגה נהרגו כ11 אנשים חיזבללה, דבר שגם הוא לא בדיוק מסתדר עם תאוריית קונספירציה.
דברי ימי נארניה 8868
קודם כל, אני שב ומתנגד למונח תיאוריית קונספירציה. השימוש במילה הזו מציג כל דבר שאומר באור סהרורי משהו ולכן לא לגיטימי.

שנית, לא צריך אפילו שיתוף פעולה של הצבא - רק הנחיות מתאימות מהדרג המדיני (קרי אהוד ברק) לדרג המבצע (קרי הצבא). יתר על כן, יתכן שגם היו נהרגים חיילים חו"ח אבל אתה לא יכול להתכחש לשקט היחסי ומיעוט האמצעים שבהם השתמש החיזבאללה ביחס לנסיגה - לא קטיושות, לא תותחים, כמעט ולא היו חוליות שניסו לזנב בכוחות הנסוגים (מה שיכול להיות שהיו יוזמות מקומיות). הנסיגה התנהלה כמעט בשקט.

אני גם לא מצפה שהרמטכ"ל יגיד לך כאלה דברים כי זה גם סוד וגם עלול לפגוע במוראל שלך, ותפקידו של הרמטכ"ל לגרום לך לבצע משימה על הטוב ביותר ולא לספר לך את האמת. לא?

כמובן, שיתכן ואנשי צבא (אלופים למשל) שהבינו מה מתרחש העבירו ביקורת, כניסיון להתנגד למדיניותו. וזה לגיטימי.
דברי ימי נארניה 8878
החיזבללה לא השתמש בפגיעה באזרחים מפני שזה לא היה משרת את האינטרס שלו. הוא השיג את התוצאה המבוקשת בשיטתו הדי יעילה כנגד יהודים רחמניים שכמותנו- ללכת על הסף.
לעומת זאת הוא בהחלט ניסה לפגוע בכל כחו בחיילי צה''ל (שהרי דמם מותר על פי ההבנות כידוע). אם היית במוצב הבופור או דלעת בעת נטישתם, אני מניח שהיית שומר את ראשך עמוק עמוק בתוך הקסדה, בתוך נקפדון שחרכיו סגורים.
דגולוגיה 8963
שוב, כיוון שאתה מעורב אישית בעניין אז קשה לך להיות אובייקטיבי, ואני מעדיף שלא להתווכח דווקא אתך, ממניעים שאני מקווה שהם ברורים. מישהו אמר פעם ש"אתה לא חוקר את הדגים מנקודת המבט של הדג".

לעניין, אם תסתכל על התמונה הכללית, החיזבאללה סה"כ לא עשה את מה שציפו שיעשה - ריכוך ארטילרי (מונח מזוויע אגב) של כוחותינו וישובי גבול הצפון. טבח במשתפי הפעולה עם ישראל. זינוב שיטתי של חוליות לוחמים בכוחות הנסוגים ועוד מעשים שתכליתם לקפד חייהם של אנשים. היו אולי יוזמות מקומיות אבל בסך הכל בוצע יחסית מעט מאד. לא מעורר שאלות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים