בתשובה לערן בילינסקי, 22/08/00 21:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעט מאד דברים הם מקריים, ואי אפשר להסביר את ההסטוריה כתוצאה של דיונים בישיבות סודיות בחדר דיונים במטכ"ל. למה נסוגנו מלבנון "כמעט" בזמן? מפני שככל שחלף הזמן, התקרבנו לתאריך היעד שברק היה חייב לעמוד בו. אילו לא היה עומד בו, הוא היה זוכה לאחוזי תמיכה הדומים לאלה של בשארה בבחירות הקרובות. מאחר והכל ידעו שהוא יהיה חייב לעמוד בהתחייבות זו, אנשי צד"ל החלו לחשוש, ובצדק. משהסתבר שברק, כהרגלו, לא מתכוון לעשות שום דבר עד שעת השי"ן, ומשהסתבר שאף אחד לא מכין, בעצם, שום פתרון לאנשי צד"ל, צד"ל החל לקרוס. ובנקודה הזו מגיעה המתקפה המוצלחת כל כך של החיזבאללה. הם ידעו שצה"ל לא יעז לפתוח באש על אזרחים. ומאחר והם נהנו מתמיכת חלק גדול של תושבי אזור הבטחון, שתיעבו את צד"ל ואת שלטון השחיתות שלו (שלא יהיו אי הבנות - אני משוכנע שבתוך כמה חודשים החיזבאללה יקים שם משטר מושחת לא פחות, אם לא עשה זאת עד עכשיו), הם שכנעו את האזרחים לצאת בצעדה לא חמושה, הסוג היעיל ביותר של פעולה פוליטית, אל מוצבי צה"ל. וזה עבד. זה לא חייב היה לעבוד. מספיק שחייל אחד היה נכנס לפאניקה, מספיק שקצין אחד היה נותן פקודת ירי, מספיק שאיש חיזבאללה אחד לא היה מתאפק, והתרחיש היה אחר לגמרי. אבל זה לא קרה. היוזמה הייתה בצד אחד בלבד, הצד המנצח. היא הייתה בידיו כבר מספר שנים. הצד המחזיק ביוזמה, ושאינו מניח לה להישמט מידיו, ינצח - ולא משנה מה יחשוב על זה ראש ממשלת ישראל, הרמטכ"ל שלו, או ראש השב"כ שלו. המצב לא _מצריך_ תיאורית קונספירציה; יש מספר זעום מאד של מצבים שמצריך תיאוריה כזו; מדוע ליצור אחת? מדוע לא להסתפק בפרטים הגלויים לעין? מדוע להניח את ההנחה הפרנואידית כל כך, האומרת ש: א. ה"גדולים" מבינים יותר ממני. ב. הם יותר אינטיליגנטים ממני. ג. אין להם כל עכבות מוסריות או פסיכולוגיות, והם מסוגלים לשקר ולפעול כנגד אמונותיהם המוצהרות ללא הנד עפעף. והתוצאה המתבקשת היא שהם יקשרו קשר איום ונורא. בחייך. תהיה רציני פעם. נראה לך שמה שאתה מתאר היה מחזיק 24 שעות בלי שאיזה קצין מתוסכל (ולא היו חסרים כאלה) היה מדליף את זה לעיתונות? אתה באמת חושב שאפשר להחזיק קונספירציה כזו בסוד? אה, כן: מה בקשר לנפילת החומה, לקריסת צ'כוסלובקיה, ולשאר האירועים שמוטטו את האימפריות המונוליתיות ביותר? גם שם קשרו השליטים קשר נגד עצמם עם הנשלטים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, חשבתי שכבר שברנו אותך בדיון אחר. ראשית, אני מתנגד למונח קונספירציה - קודם כל זה נשמע רע (כמו קונספציה או ספקולציה) וזה נושא עימו קונוטציות (עוד מילה) שליליות. אני מוכן להסתפק במונח תיאוריה אם גם אתה מוכן שאתייחס לדעתך כתיאוריה (שכמובן עומדת במבחן ההפרכה) שנית, אתה סותר את עצמך במשפט הראשון - אתה אומר שמעט דברים הם מקריים - כלומר שזה היה מתוכנן (מה, אתה איתי?) ישיבות סודיות? לא, החלטות שמונחתות מראש הממשלה (משה דורון קורא לזה "היסוס"). חשבתי שאתה גם משוכנע שפוליטיקאים משקרים ללא ניד עפעף ואין להם עכבות מוסריות ופסיכולוגיות (הם הרי שולחים אנשים למותם בקרב). לא? אתה גם עולה על נקודות טובות - רק לא מגיע למסקנות - אהוד ברק בחר "לסנדל" את עצמו בהבטחה ליציאה מלבנון תוך שנה. ולא רלוונטי אם היה כבר הסכם או לא (אע"פ שברק כל הזמן הוסיף "בהסכם" אבל מי מקשיב חוץ ממני...). האם אתה חושב שהוא כזה אידיוט (ויכול להיות שאתה באמת חושב, לפי יחסך עד כה לפוליטיקאים באייל) והוא לא הבין את המשמעות של ההבטחה, אבל אני ואתה כן? מה הוא עושה שם כל היום - מטריד מינית מזכירות? משחק ברוגז עם בטאט? יש לך עסק עם אנשים *תכליתיים* שמנסים להשיג מטרות *תכליתיות*, עושים סימולציות, הערכות מצב. הכל, כדי להגיע למסקנות. אבל אתה מוכן להניח שהם שולפים מהמותן. טוב, תמשיך להניח אמר האסקימוסי למוכר המקררים :) אשר לקביעות הצבאיות שלך כי הצד המחזיק ביוזמה תמיד ינצח - קריאה מומלצת "אסטרטגיה של גישה-עקיפה" של לידל-הארט (אע"פ שאני כבר יודע שאתה גם לא אוהב במיוחד אנשי צבא) ןלשאר האירועים שציינת - *אני לא יודע*. זו לא בושה לומר "אני לא יודע" במקום להניח הנחות שמבוססות על אידאולוגיה או הצהרות - צריך להכיר את *העובדות* לעומק. אני מודה באשמה שהמזרח התיכון יותר מעניין אותי (כן, גם אני אתנוצנטרי באיזשהו מקום) אבל אם אתה רוצה אני מוכן בהזדמנות אחרת לספר לך כמה דברים מעניינים מאד על משבר הטילים בקובה בשנת 1962 מתוך הספר של פרופ' עודד בלבן. אני, בניגוד לאחרים (בדרך כלל היסטוריונים, אבל לא רק), לפחות לא מתבייש לומר שאני לא יודע במקום להקריץ לך איזושהי תיאוריה. והעניין העיקרי - אני לא פרנואיד ןעל תנסה לצייר אותי ככזה. אני גם לא טוען שיודעים יותר טוב ממני - הנה - אני מגיע לאותן מסקנות שאני טוען שהם הגיעו אליהן וגם אתה בחשיבה ביקורתית תוכל להגיע אליהן - אין כאן שום כישורים מיוחדים - רק חשיבה תכליתית והבנת המציאות. אני, בניגוד לך, מנסה להסתכל בגישה *אובייקטיבית* על המציאות - אין טובים, אין רעים (אין 'שכנזים, אין ספרדים) ולהבין ממנה את המטרות. אתה כבר הפגנת באופן פומבי מספיק את יחסך לרוב הפוליטיקאים, אנשי הצבא והכלכלה (או שבעצם כלכלה לא?) כך שאינך מסוגל, כמו רוב ההיסטוריונים, לגישה מעשית לא-ערכית לניתוח העבר וההווה אלא לגישה אידאולוגית-נראטיבית. ואני לא מאשים אותך, הממסד שבו אתה נמצא כמעט כופה זאת עליך. מצפים ממך שתחווה דעה - טוב, לא טוב, לא משנה - רק תחווה דעה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |