בתשובה לShimon Morami, 23/08/00 11:25
טיעונים מקושקשים 8775
לאחר הכותרת ניתן אולי לפתוח בקביעה:

אגדת "גזילת" הארץ מהערבים, הינה שקר היסטורי. נקודה.

א"י הייתה בלתי מיושבת כמעט לחלוטין בזמנו פרט למספר מקומות עירוניים ירושליים,יפו, טבריה, עכו ועוד מספר מקומות קטנים.

מרבית השטח היה ריק! חבל שאת העובדה הזו אין "מיוסרי המצפון" יודעים, זוכרים ומזכירים.

קביעה שנייה הינה: שמרו את רגשות האשם שלכם לפח הקרוב.

אין בכלל מקום לרגשות אשם. ראשית משום שאילו הם טבעם של דברים. ישנו שטח נתון ועליו מתחלפות בעלויות בהתאם למשתנים שונים בינהם ולא רק במקרה של ישראל גם כוח.

הערבים לא כבשו את הארץ במסגרת כיבושי מוחמד? לא? תקראו את הקוראן. כבשו גם כבשו.
אז מה? כלום.

שומא על מדינת ישראל לשקוד ולטפח באזרחיה את ההכרה כי המדינה כאומה תשאף לשמור על כמה שיותר שטח. אם ישנו מחיר, יש לדאוג שאותו יישלמו ברובו שכנינו.

הדת ומדינת ישראל: הדת הינה במקרה הישראלי יהודי פועלת הפוך מפעולת כל דת אחרת.

האיסלם מחזק את שאיפת הטריטוריה הערבית. הכנסיה הנוצרית בזמנה כנ"ל.

אצלנו רק גוש אמונים והמתנחלים הולכים בכיוון הזה בו הדת שואפת להרחבת טריטוריה ולא להקטנתה.

ומי פועל להרס החברה בכלל ומונע התגבשות זהות לאומית נורמלית?

המגיפה השחורה. חד חלק ופשוט.

המגיפה השחורה, שואפת להתבדל, לפרק את המכנה המשותף והחמור מכל, מפרקת את תחושת הצדק החברתי, בלעדי תחושה זו, גם אימפריות התמוטטו, לא כל שכן ישראל.

לפיכך אמור (לשון דתית :-)), יש להלחם בכל מקום בכל שעה ובכל האמצעים הציבוריים חוקיים, ובכל מניפולציה אפשרית על מנת לרסק את המגיפה השחורה.

הדת במקרה הזה הינה מונעת התגבשות לאומית ישראלית וחותרת תחת שלטון מדיני חברתי תקין.

יש להפריד את הדת מהמדינה. אבל להפריד עד הסוף.

גם אם ההתחלה תהיה קטנה, לעולם לא לשכוח את המטרה הסופית. לקחת כל פירור הישג במאבק ולהמשיך הלאה לאותו יעד מקורי ממש. תמיד המטרה הסופית צריכה להיות לנגד העיניים. כל התקדמות הינה המקפצה ליעד הבא.

דת ומדינה שניים הם ואין בינהם דבר.

לא לנישואין דתיים. נישואים אזרחיים מלאים חינם על ידי המדינה, אפילו ללא אגרה מינימלית.

לא לכפייה דתית. אין חברות סגורת בשבת, יש קניות יש תחבורה יש עבודה. ימי חופש יבחר כל אחד כרצונו.

לא למתן שקל אחד למוסד דתי יהיה אשר יהיה.

לא לאחזקת מקומות דתיים בכסף של המדינה.

לא לקיום טקס דתי כלשהו המוסד ממלכתי לא בבתי ספר לא בצבא לא בטקסים ממלכתיים.

לא לקבורה דתית.

הפרדת הדת מהמדינה הינה סם הכוח באמצעותו תתגבש כאן זהות לאומית נורמלית.

דתי? עשה זאת על חשבונך.

חד חלק ולעיניין!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים