בתשובה לג. שמעון, 25/08/02 1:16
מתי חלחל מושג העולם הבא ליהדות? 87757
אין לי תשובה לשאלה "מתי", אבל הנה תשובה אפשרית ל"מהיכן"- פרס (עם אלמנטים שומריים קדומים יותר).

לפי הספר "מיתולוגיה מערבית- מסכות האל"* מאת ג'וזף קמפבל, מקור הגישה של חטא קדמון, או "קלקול" בעולם, שעל האדם לתקן כדי לחזור אל מצב האושר הראשוני, הוא הדת הזורואסטרית של פרס.
את תורת זורואסטר, מייסד הדת, אפשר לקרוא משובצת ביצירה מאוחרת יותר, ה Yasna.
הקטעים המיוחסים לזורואסטר תוארכו ל 1500-700 לפנה"ס (תלוי לפי איזה מלומד הולכים).

לפי זורואסטר יש שני כוחות אלוהיים יריבים: אהורה מאזדה- אל האור, החוכמה והחיים, ויריבו אנגרה מייניו שהוא שטן-השקר. שניהם היו קיימים מאז ומתמיד, ותולדות העולם הן מאבק ביניהם, שבסופו ינצח אל האור.

קמפבל מצטט את י. קלאוזנר, שהבחין בין הרוע הזורואסטרי לזה היהודי כך: אנגרה מייניו הוא מקור הרע בעולם, והוא כוח שווה, או כמעט שווה לאהורה מאזדה. חטאי האדם וצרותיו נובעים מפעולותיו השטניות של אנגרה. כלומר- זו דת דואליסטית.
היהדות לא יכולה לסבול רעיון של "שתי רשויות", ולכן אין אל רע שמתמודד שווה מול שווה עם אלוהים, והגירוש מגן עדן וכל הצרות שבאו בעקבותיו הם תוצאות אי הציות של האדם, תוצאות הרוע האנושי.

קמפבל מצטט ארוכות מתוך יצירה זורואסטרית יותר "חזון ארדה ויראף" מהתקופה הסאסאנידית המאוחרת (226-641 לס'). בחזון מבקר ארדה ויראף במדורי גן העדן והגיהנום, ומביא תיאור מפורט שלהם, בדומה ליצירתו המאוחרת הרבה יותר של דאנטה אליגיירי, הקומדיה האלוהית.
ב"ארדה ויראף" יש אלמנטים רבים שמזכירים את סיפורי בראשית, ואת הגישה היהודית והנוצרית המאוחרת יותר לנושא המוות. לדוגמה: באזורי המתים יש מלאך ששמו "צדק", הנושא בידו האחת מאזני-זהב. והחוטאים מוענשים בעונשים פיזיים המתאימים לחטאיהם בעודם בחיים. אגב, גם ביצירה זו וגם אצל דאנטה תיאורי הגיהנום ארוכים ומפורטים יותר מתיאורי גן העדן, שבו בעיקרון הצדיקים יושבים בשטח בנחת, ופשוט נהנים מהחיים (ושרים הלל לאלוהים).

מעניין שגם בסיפור הבריאה הפרסי הנשים הן האשמות בכל- במהלך המאבק בין אהורה ואנגרה, מופיעה לפני אנגרה שדה ששמה ג'אהי (וסת) ומודיעה שהיא תגרום סבל בעולם. אנגרה מנשקה על מצחה והווסת מופיעה בה. "מה רצונך"? הוא שואל. "רצוני באיש. תן לי אותו" היא עונה.
והסיפור נמשך, עם נחש ועץ-כל-הזרעים, ועץ החיים... יש גם שור-בר שחי במקום שהוא בעצם עדן, ואנגרה הורג אותו...

מעניין לציין שעל זורואסטר עצמו מסופר, שהיו לו שלוש נשים, ושהוא בא אל אשתו הראשית, ששמה היה Hvov (!) שלוש פעמים, ובכל פעם הזרע חדר לאדמה. (מה שמרמז על כך שהיא בעצם גלגול מאוחר יותר של האם-האלה הגדולה, של הדתות הקדומות יותר). נולדו להם שלושה בנים, וגם כאן הסיפור ארוך מלפרט...

ואם כבר הוזכרו הדתות הקדומות יותר- לפי קמפבל הנחש שזכה אצלנו לכיסוי תקשורתי עויין כל כך אינו אלא אלוהות קדומה, בן זוגה של האלה הגדולה, וקשור לירח, למים, ולמסתורין שאותו יכול כל אדם לבקש. (לא רק שאין עונש על נסיון להשיג ידע נסתר, אלא שזו פעולה חיובית ורצויה מצד המאמין). שמו השומרי של הנחש הוא "נינגיזידה"- אדון עץ האמת...

*
Occidental Mythology, The Masks of God- Joseph Campbell

מתי חלחל מושג העולם הבא ליהדות? 87767
הנחש המקורנן נינגיזידה הידוע גם בשמו נינגישזידה הוא ''גזע העץ הנאמן''. הוא אל שומרי שתפקידו לשמור על דלתו של אנו, אל השמים. על פי האמונה האכדית (באכד אגב קראו לו בסמו), אורכו שישים ליג ויש לו הרבה לשונות.

נחש דומה שמקיף את העולם, או שומר על פתחי שמים, מופיע גם במיתולוגיות של עמים אחרים בהיסטוריה.

בסקנדינביה הקדומה, למשל, קראו לו יומונדגנד והאמינו שהוא מקיף את העולם. אודין מלך האלים זרק אותו לים כדי שלא יזיק לאף אחד, אבל הוא גדל וגדל והצליח להקיף את העולם מלמטה כמה וכמה פעמים.
מתי חלחל מושג העולם הבא ליהדות? 87772
הנחש מופיע גם באגדות בודהא, הוא הקיף אותו והגן עליו בזמן הסערה הגדולה שהתחוללה סביבו.

גם העברים כותבי התנך לא הצליחו לקבור לגמרי את זכר הנחש- והוא הופך לאחד האספקטים של אלוהים- כמו כאשר משה משליך את המטה מידו, וזה הופך לנחש. ואז אלוהים אומר לו לתפוס בזנב הנחש, וזה הופך שוב למטה ביד משה.
אח"כ, כשהעם מתמרמר נגד אלוהים במדבר, אלוהים שולח נחשים שהורגים בהם, ולאחר שמשה מתפלל ומבקש עליהם, אלוהים אומר לו לעשות דמות של נחש נחושת הכרוך על מוט, ומי שנוכש ע"י נחש חי, הביט בנחש הנחושת וחי.
במלכים ב' מתברר שהעם עדיין סגד לנחש הנחושת הזה, ששמו נחושתן, עד שהמלך חזקיה שבר אותו לחתיכות.

מעניין, הה?... :)
מתי חלחל מושג העולם הבא ליהדות? 87776
אם כבר משה והפיכת המטה לנחש במצרים, הרי שבמצרים העתיקה, על חרטומיה היה פולחן נחש מפותח ואפשר למצוא הרבה אלי-נחש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים