בתשובה לאבי, 27/08/02 17:02
הסבר חסר 88206
1. היכן כתבתי שאיבוד ההבחנה בין טוב ורע הוא דבר רצוי?

2. התאוריות שמדברות על הבסיס הביולוגי של המוסר מנסות לקשר בין הרגשות הבסיסיים שלנו, והקשר שלהם לפעילות מוחית/הורמונלית/כימית וכו', לבין ההכרה המורכבת של טוב ורע. למשל, יש כאלה העמידים את זה על הנטיה הבסיסית לשמירה עצמית. הקשר בין פעילות רגשית בסיסית והכרת טוב ורע, אישית או התנהגות נאותה בחברה, מתקיים על פי ההנחות שאני מכיר, בקשר הבלתי מנותק בין מערכות מוח שונות.

דוגמא קטנה שאמנם איננה קשורה לטוב ורע ישירות אבל בהחלט אפשר לגזור ממנה את זה. עקב מחלה נדירה בלוטה האמיגדלה (חלק מהמערכות העתיקות של המוח) יכולה להתכסות בקרום מסוים ובכך לנטרל את פעילותה. עקב הפגיעה הזו החולה לא יכול (או נתקל בקשיים) לחוש פחד בעצמו או איננו מסוגל לזהות הבעות והתנהגות מפוחדת אצל אחרים.
הסבר חסר - אבחנה בין טוב ורע 88265
אתה קובע כי:
"...ניתן לומר שללא תפקוד תקין של מערכות הבסיס "ששרדו אבולוציונית", יכולתנו להבחין בין טוב ורע, קרי התנהגות מוסרית, נפגעת ואפילו נעלמת."

ומעט אחר-כך:
"האם המין האנושי מוכן לוותר על ההתפתחות הביולוגית, החברתית והתרבותית הכבירה כדי לשוב לגן עדן?"

אם אני מבין נכון, הטיעון הוא:
1. יש לנו יכולת מוסרית שמשמעותה ההבחנה בין טוב ורע.
2. היכולת המוסרית נובעת מהביולוגיה שלנו.
3. כדי לשוב לגן עדן יש לוותר על יכולתנו המוסרית.

האם הבנתי נכון?
הסבר חסר - אבחנה בין טוב ורע 88494
נראה לי שהטענה מעט יותר מורכבת.
1. אין לנו יכולת מוסרית להבחין בין טוב לרע משום שלשיטתי, הטוב והרע אינם יישים הקיימים בפני עצמם, כמו תפוחים או פרפרים. אולי המוסר הוא יותר תאור של צורת התנהגותנו החברתית.

2. הנסיון הוא להסביר את התנהגות האדם בצורה נטורליסטית, מבלי להזדקק לגורמים שמחוץ למערכת.

3. על פי הבנתי את הפרשנות הרבנית שציטטתי, המוסר הוא העונש עקב חטא התפוח. לפני אכילת התפוח לא היה מוסר, טוב ורע, אלא רק ידיעה אמת ושקר. אם הפרשנות הזו שואפת לחזור לגן עדן אזי המשמעות היא ביטול הצורך לאבחנת טוב ורע. דבר זה דורש חיסול של המערכות הפנימיות של המוח או לפחות לניתוק מוחלט של הקשר בינם לבין המערכות החיצוניות, המודרניות יותר. אבל המערכות הללו התפתחו על גבי המערכות הארכאיות ותלויות בהן כדי ליוכלו לתפקד באופן אופטימלי. אפשר לחתוך בניתוח חלקים מקליפת המוח ועדיין החולה ממשיך לתפקד, אבל פגיעה באזורים פנימיים, כמו גזע המוח, היא יותר קריטית, עד כמה שאני יודע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים