בתשובה לדובי קננגיסר, 26/08/02 20:18
נו באמת (מה יהיה עם הכותרת הזו?) 88658
שמעתי את זבולון אורלב טוען שתגמול לפי תלמיד ולא לפי כתה הוא מלכתחילה מפלה, כי בפריפריה יש המון כיתות קטנות ובמרכז קל ליצור כיתות מלאות.

התקצוב המדורג הוא 1.25 שעות לתלמיד מהעשירון העליון (מבחינת דירוג התלמידים) ושעתיים לעשירון התחתון - כלומר שכיתה מלאה (40 תלמיד) מהעשירון העליון מקבלת אותו תקציב כמו כיתה של 25 תלמידים מהעשירון התחתון.
נו באמת (מה יהיה עם הכותרת הזו?) 88865
לא הבנתי את הטענה. מה זה "קל יותר" ליצור כיתות מלאות? כיתות "מלאות" זה רע. שלא לדבר על זה שתקצוב לפי כיתה לא מתייחס לכמה תלמידים יש בכיתה הזו, אלא נותן סכום גלובלי. כך, במקומות בהם יש כיתות מלאות, אתה מקבל פחות תקציב פר תלמיד, וזה לא הוגן - במיוחד משום שמלכתחילה התלמידים הללו מקופחים במידת ההשקעה שניתן לתת לכל אחד מהם מתוך כלל תשומת הלב של המורה.

או שלא הבנתי מה ניסית להגיד.
נו באמת (מה יהיה עם הכותרת הזו?) 88887
מצד שני, לתקציב פר כיתה יש יתרונות אחרים.
נניח שיש לך שלוש כיתות, בכל אחת מהן 40 תלמידים. לעומת זאת, נניח שיש לך 4 כיתות, לכל אחת מהן 29 תלמידים.
אתעלם מהיתרונות הברורים שיש להקצבה פר תלמיד, ואתייחס רק ליתרונות של הקצבה פר כיתה - הבי"ס השני (יותר כיתות, פחות תלמידים) צריך להחזיק יותר סגל (מורים, מנקים) והוא צריך עוד ציוד פר כיתה (ומדובר בציוד יקר, למשל - מזגן. נכון שישנו ציוד, כמו למשל מחשבים או ציוד מעבדה, שההקצבה להם אמורה להיות פר תלמיד, אבל היות והשימוש בציוד זה הוא פר כיתה, ממילא אפשר לקנות רק 40 מחשבים). באופן חד ממדי, בלי לעשות את החישוב המדוייק של יתרונות וחסרונות, הבי"ס הזה יוצא מופסד.
נו באמת (מה יהיה עם הכותרת הזו?) 88918
למה 4 כיתות, אם ככה? יתווספו נא 9-10 תלמידים לכל אחת משלוש הכיתות הראשונות, והרי לך 3 כיתות בנות 38 או 39 תלמידים כל אחת. טה-דה.
נו באמת (מה יהיה עם הכותרת הזו?) 88992
4 כיתות, כי ההורים רוצים שילדיהם ילמדו בכיתות קטנות יותר.
4 כיתות, כדי שתוכל לפתוח כמה שיותר מגמות בפני תלמידים. למשל, אם תצמצמם כיתה מתוך 4 ההכיתות הבאות: כימית, ביולוגית, פיסיקלית, מחשבים; איזה מההרכבים תסגור?
4 כיתות, כדי לאפשר לתלמידים חזקים להתקדם בחומר ולתלמידים חלשים להתעכב על הנקודות שהם מתקשים בהם, ע"י יצירת כיתת מב"ר, למשל.
נו באמת (מה יהיה עם הכותרת הזו?) 88952
1. אם בכל הקיבוץ יש רק 14 ילדים בני 9-10, אז כתה ד' תהיה כתה קטנה. אם בכל המועצה המקומית יש רק 180 ילדים, יהיו הרבה כתות קטנות. לעומת זאת בערים גדולות, אפשר להזיז תלמידים בין בתי ספר סמוכים ולהתקרב לגודל הכתה המקסימלי.

2. אני מסכים שכתות קטנות עדיפות על כתות גדולות - וכפיצוי, מוצדק לתת יותר שעות לכתה גדולה.

3. פירושו של תקצוב לפי ראש הוא שהיחס בין מספר השעות של כתה בת 20 תלמידים לכתה בת 40 תלמידים הוא כיחס בין התלמידים, כלומר 1:2. זה נראה לי מוגזם.

4. הפתרון צריך להיות תקצוב לכל כתה, עם תוספת לכל תלמיד (וכאן אפשר לפנק תלמידים עם נתוני בסיס גרועים, ושאר ירקות). בלי להכנס לפרטים, נדמה לי שהבסיס הכיתתי צריך להיות המרכיב המשמעותי בתקציב.

זה מה שניסיתי להגיד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים