 |
לפחות אדם אחד אומר ש"אסור לבקר את צה"ל", אמירה כזו כמעט שוות ערך ל"צה"ל לא יכול לטעות", ההבדל הוא שבמקרה הראשון הוא עדיין מאפשר לעצמו (אבל, רק לעצמו) להודות בטעות.
במסגרת למאמר שהבאתי (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...) הרמטכ"ל (ירום הודו, הנעלה מכל אדם) טען טוען שמדובר בתקלה, לא טעות.
<הערות דמגוגית>
אגב, כשהרמטכ"ל חושב שמפקד חיל האויר משקר, וכשהוא טוען זאת מעל גבי עיתון פומבי, אחד מהם צריך ללכת. אבל, אין במשפט הזה שום מילת ביקורת על הרמטכ"ל, או על צה"ל, הרי אסור לערער על צידקת דרכם והיכולת שלהם לדעת את הדרך הנכונה לפתור את הבעיה, כל בעיה כמובן (אגב, האם שכניו של מפקד חיל האויר צריכים לחשוש?).
אני יכול לנחש למה נבחרה השיטה, חסולו של שחאדה היה בלון ניסוי, לבדוק מה תהיה תגובת הציבור הישראלי, לאחר שהציבור הישראלי קנה את תירוצי (נימוקי) הדרג המחליט, הבלון הוכתר בהצלחה, ושלב נוסף במדרון החלקלק עבר כמעט ללא התיחסות ציבורית (מלבד כמה יפי נפש), ועכשיו אנחנו נמצאים בשלב הבא, הרג (סליחה, הרתעת) הולכי אורח תמימים.
<סוף הערות דמגוגית>
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש