בתשובה לסמילי, 01/09/02 10:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ניתן ורצוי לשנות את אופי החקלאות הקיים באזור המרכז מחקלאות שלחין, עתירת מים, לחקלאות בעל. כמו שמגדלים חיטה בצפון הנגב, ניתן לגדלה במרכז הארץ, או - אם הדבר סביר מבחינת שמירה על אקוות החוף - השקייה במי קולחין. 2. יש כיום גוף - יד הנדיב - שמממן מחקרים בנושא איך להגדיל את כדאיות העיבוד של הקרקעות החקלאיות כדי לשמור עליהן. יש לי במועדפים בבית ואכניס קישור בערב. 3. כבר עשר שנים ש"כוחות השוק" קובעים צמיחת קוטג'ים מפוארים בכפר-יונה, קדימה, אבן-יהודה ודומיהן. מושב נורדיה, 2 ק"מ משכונת עמליה הצפופה בנתניה, גדל פי 3 וכל זאת בבנייה צמודת-קרקע. כל המקומות שהזכרתי אינם פריפריה, וכבר מזמן אינם יישובים כפריים. כפר-יונה הכפילה את אוכלוסייתה מ-5000 ל-11000 בעשר שנים, ולפי תוכניות בנייה כיום תגיע ל-40000 תושבים. וראוי לציין שבכפר-יונה ובקדימה יש כבר שיכונים משנות ה-50'. 4. תשתית ישנה דורשת תחזוקה מתמדת. מדובר למשל בתיקוני מערכת ביוב שאינה עונה יותר לצרכים, החלפת צנרת מים עקב פחת, באזורים גבוהים כמו ירושלים יש מקום להכניס קווי חשמל אל תת-הקרקע עקב סופות ושלגים שקורעים כמעט כל חורף כבלי חשמל בחלק משכונות העיר. החלפת התשתית הישנה, לפיכך תביא לחיסכון ארוך-טווח. 5. לא אמרתי שיש למנוע פיצויים מהחקלאים. אך לדעתי יש ליצור מצב בו שינוי ייעוד קרקע חקלאית יהיה כמעט בלתי אפשרי מבחינה תכנונית וחוקית. כאשר כן יתאפשר שינוי ייעוד, יקבלו החקלאים פיצוי הוגן. 6. בעוד שהשקיית הקרקע מחריפה את משבר המים, הקרקע החקלאית קולטת מי תהום. מים היורדים על השטח הבנוי לא חודרים לקרקע, ובגוש-דן לבדו אובדת כמות עצומה של מי גשם כל חורף. מעבר לחקלאות בעל, והפיכת שטחי חקלאות עזובים לשמורות טבע ויערות יתרמו לפתרון בעיות המים יותר מהפיכת השטח לשטח בנוי. 7. כתושב עיר בקרוב - רמת השרון - השטחים הירוקים היחידים בסביבתי הם קרקעות חקלאיות. אין לי אפשרות מעשית לשמור על שטחים ירוקים שלי, שכן הם לא קיימים, באדיבות המועצה המקומית ורשויות התכנון. את גישתך אפשר להחיל בקלות על דברים נוספים - אינני מוכן לממן חרדים שאינם עובדים, ולמה רק חרדים? אני לא מסכים לממן את "איכות החיים" של תושבי כוכב-יאיר הנוסעים בכביש חוצה ישראל, שמומן גם מכספי מס ההכנסה שאני משלם. אני לא מסכים שחשבון החשמל יאפשר חשמל חינם לעובדי חברת החשמל, ואפשר למצוא עוד המון דוגמאות כאלו. קביעתך האחרונה לא קבילה בעיני. האם תמחרת פעם את הריאות הירוקות? דומני שערכן הכספי גדול בהרבה מערכה של שכונת מגורים בשטח. האם החקלאים משלמים על המים שלהם מחיר ריאלי? לא, ולא הגיוני שהציבור ישלם את המחיר של מעבר למים מותפלים ולא טעימים. אם החקלאים רוצים שיהיו מים להשקייה, שישלמו את המחיר הראוי ולא ידרשו ממני לשלם אותו, או שיעברו לחקלאות בעל והשקייה נרחבת במי קולחין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
3. כפר יונה, אבן יהודה ומושב נורדיה זה פריפריה של נתניה, שהיא עצמה עיר פריפריאלית (איך שלא מאיתים את זה). 5. אתה לא אמרת, אבל על זה היה הדיון המשפטי, וזו ההחלטה (הלא טובה לדעתי). 6. להפיכת שטחי חקלאות (או כל שטח אחר) לשמורות טבע יש מחיר, אותו צריכה המדינה (על כלל אזרחיה) לשלם (ולא, החקלאים). 7. כעל זכות הצבעה לרשויות המוניציפליות (?) והרשות המחוקקת, יש לך יכולת השפעה על קבלת ההחלטות. נסה להשפיע שישנו את יעוד הקרקע החקלאית לשמורת טבע (כולל תשלום המחיר במיסים ובארנונה), או לחלופין, שיפנו אזורים ישנים ויהפכו אותם לשמורות טבע. 8. לא הבנתי איך אפשר להגיע מהגישה שלי לאי מימון חרדים, או אי מימון כביש חוצה ישראל, מדובר בהחלטות של הכנסת, וכל הציבור נושא בעול שלהן, בדיוק בהתאם לגישה שלי. 9. אין מה לעשות, קל מאד להגיד "צריך לממן גישה לנכים", "צריך לממן ספריות ציבוריות", צריך לתת חינוך איכותי בחינם" וכו'. אבל *הכל* שאלה של כסף. אני יודע שקשה לשמוע את זה, אבל זו לא קביעה שלי, אלא החיים. בלי קשר לעלותן של הריאות הירוקות, ברגע שהמדינה מחליטה שצריך לקיים כאלה, מישהו צריך לשלם את העלות. הטענה שלי היא פשוטה, לא הגיוני, לא צודק ולא חכם שהחקלאים ישלמו אותו, ולא, למשל, תושבי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובתך לסעיף 3, יש הבדל עצום בין מה שאנו מגדירים פריפריה. בעיני, הגוש האורבני של המרכז כבר מגיע מאשדוד בדרום, לנהריה בצפון ועם שלוחות לירושלים ולאזור ואדי ערה. איך שלא תסתכל על זה, כבר יש לנו רצף עירוני צפוף. מה בעצם חוצץ בין תל-אביב לנתניה? כמה שדות בין ת"א להרצליה שייבנו בעשור הקרוב, פיסות שדות בין רשפון (שכונת יוקרה שלא שונה בהרבה מכפר-שמריהו השכנה) לארסוף ואזור המסחר של שפיים, ועוד כמה כאלו בדרך למכון וינגייט ששייך לנתניה. בנתניה עצמה יש כ-150 אלף תושבים, ועם צמיחת הפרברים שלה בקצב מואץ הולך ומסתמן רצף בנוי בכל המרחב. בקביעת מדיניות תכנון לאומית, לא ניתן להתייחס ליישובים כאלו כאל יישובי פריפריה. יש הבדל עצום בין כפר-יונה לכפר-ורבורג הסמוך לקרית-מלאכי, לדוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם הבדל בין כפר יונה לכפר אז"ר, ובין כפר אז"ר לרח' כפר גלעדי בת"א, אבל לצורך העניין אקבל את הגדרתך (שהיא, בלי ספק, מדוייקת משלי) לפריפריה, ומכאן: 3. כוחות השוק גם קובעים בנייה רוויה (יחסית למה שהיה במקום נהוג לפני עשור) בבקעת אונו. אם הזמן, כוחות השוק יקבעו את מה ש"נכון" גם לשרון הצפוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע לחכות עשור במהלכו ייבנו אלפי דונמים? חוץ מזה, כל המקומות האלו הם בשרון הדרומי, שגבולו הצפוני הוא בנחל אלכסנדר. (עוד בעניין, תוכל לקרוא בעתיד כאשר יפורסם "סקר השרון הדרומי" אותו אני מנהל כשנתיים ונמצא לקראת סיום הסקר בשטח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנסות להשפיע בעזרת מיסוי עודף של בניה צמודת קרקע, ובמקביל, נתינת מענקים לבנייה רוויה, או (כמו שהצעתי) חיוב הבונים להקדיש אחוז קבוע מהקרקע לשמורת טבע, או אפילו ע''י אי אישור של תוכניות בנייה שלא מתיחסות לאינטרסים של הציבור ככלל (כמו שנציגי הציבור רואים את האינטרס של הציבור). אי אפשר למנוע פיצוי, מתוך מטרה שהשטח לא יפונה, מתוך מטרה שהחקלאים ימשיכו להפסיד עליו כסף (בטח יחסית לפיצוי אפשרי), מתוך מטרה שכך תמנע הבניה. זה פשוט לא הוגן. חוץ מזה, תודה, טעות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבזק חדשות בוואי-נט מהיום: נותקה זמנית אספקת המים לאילת בעקבות פיצוצי קווי מים ראשיים בעקבות ארבעה פיצוצים מקבילים בקווי מים ראשיים באילת הפסיקה חברת מקורות את אספקת המים לעיר. ממקורות נמסר כי ככל הנראה קרסו צינורות האסבסט הישנים בשל שינויי מזג האוויר. החברה מעריכה כי אספקת המים צפוייה להתחדש ב-17:00 עם סיום התיקונים. (שיה אגוזי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |